זהירות, אשדודי חדש: איך מרגיש המעבר מאזור חיוג 03 אל עירנו בדרום הארץ?

לא סתם אני מערב את אלוהים, כי כשאני חושב על שרשרת האירועים שהובילה אותי לגור כאן, אי אפשר לפסול התערבות של כוח עליון. מאיזושהיא נקודה אשדודים התחילו להידבק אלי כאילו אני מכיר את עומר אדם, והמגמה הזו התגברה והתעצמה עד לשיא המצמרר – לפני שנתיים התחתנתי (מרצוני המלא לא פחות) עם אשדודית. לפני שהתחתנו יצאנו תקופה כבני זוג, ובתקופה הזו התחלתי להכיר את אשדוד לסירוגין, גיחה אחר גיחה, וכמו ילד מהניינטיז שמגלה לראשונה את האינטרנט – או לחילופין כמו אסיר שמתחיל לפתח אמפתיה כלפי סוהר – התחלתי להתרגל ואפילו לחבב את אשדוד. יותר מזה, התחלתי לשאול את עצמי, האם יש בכלל אמת בכל מה שידעתי על אשדוד עד היום?

הדבר הראשון שגרם לי לפקפק הוא כמובן החופים. אשדודים יקרים, מה שמובן מאליו בשבילכם הוא החלום הרטוב של המרכזניקים, או לפחות רבע שעה נסיעה פלוס 20 דק’ חניה. כל מי שהיה בחוף המסכן של ראשון לציון יודע על מה אני מדבר. הם מצטופפים שם מאה אלף איש על רצועת חוף של עשר מטר בקושי, ואתם קמים בבוקר ומתלבטים לאיזה מתוך שלוש מאות החופים שלכם ללכת היום. לפעמים החיים באמת לא הוגנים.

המכה השניה לתפיסת העולם שלי הגיעה כשגיליתי שיש כאן אנשים ערים אחרי 8 בערב. יותר מזה, יש פה אפילו חיי לילה. אמיתי לגמרי. פאבים על הים, במות פתוחות באמצע אזורי תעשיה, אירועי עירייה מפעם לפעם, בניגוד גמור לכל מה שהאמנתי בו יש מה לעשות באשדוד. חתיכת משבר אמונה, ויש עוד המון דברים מדהימים וייחודיים לעיר הזו שקצרה ידי מלמנות.

צילום: יותם טייר

אז מה הסיפור? למה אף אחד מחוץ לאשדוד לא מודע לכל הטוב הזה? הסיבה, לדעתי, היא שממש כמו בווגאס – מה שקורה באשדוד נשאר באשדוד. לאשדודים יש גאוות יחידה בשמיים, אבל הם גם מאוד זהירים כשצריך להגיד מה תכלס יש בעיר הזו שהם מדברים עליה כל היום. כנראה כל אשדודי חותם על הסכם סודיות בגיל 5 או משהו, באמת שאני מוכן להאמין לכל דבר בשלב הזה.

כתוצאה ישירה העיר הזו היא מערכת אקולוגית עצמאית ובלתי תלויה, עם חוקים משלה, מפורסמים משלה ושפה משלה (אני בטוח שכל אשדודי מכיר טוב טוב את החרדה בעיניים של אדם ששומע פעם ראשונה את המילים “פיכו” או “דבע”) וחשוב מאלה, זו עיר שכולם בה מכירים את כולם. אשדודים הם האנשים שהכי כיף לשחק איתם “מכיר את…?” כי כל אשדודי אשכרה מכיר כל אשדודי אחר. אם אתם לא אשדודים אני מפציר בכם לנסות בעצמכם, כל מה שצריך זה להתגבר על הפחד ולהכיר שני אשדודים.

אני יכול להמשיך ולדבר שעה על המוזרויות שהופכות את אשדוד והאשדודים למה שהם, ואולי אני גם אעשה את זה בעתיד, אבל לבינתיים אני אסתפק בלהגיד שאשדוד היא עיר מיוחדת שמלאה באנשים מיוחדים שיש לי העונג להכיר מקרוב. אולי לכינוי אשדודי יקח לי קצת זמן להתרגל, אבל לעיר עצמה התרגלתי די מהר. אשדודים, תחייכו, נפלתם טוב.