אל אל אביאל: תושב העיר שהתנדב להפיק הופעה לחיילי מילואים

"העולם פשוט היה איתי"

"ההתנדבות הזו הייתה משהו מיוחד מאוד, מהרגע שהסכמתי לעשות את זה והאמנתי שאני הולך לעשות את זה בכל מצב, העולם פשוט היה איתי. החל מ-איך שזה התנהל מול האומנים, העזרה של הצוות שהסכים לבוא בהתנדבות, ההתנהלות מול מנהלי ההפקה של האמנים, כמו כוח אלוהי של הרבה מאוד אנשים שרצו לצלוח משימה אחת גדולה וזה היה לשמח את החיילים שכל כך היו צריכים את הערב הזה".

אילו תגובות קיבלת אחרי ההופעה?

"היו המון תודות על מה שעשינו יחד אני וחבריי לצוות: חיים בנישו ואיליה גולניק. לקחתי את ההזדמנות הזו לשמח את החיילים שלנו ששומרים עלינו 24/7 בימים אלו. גם הצוות שלי וגם אני הרגשנו שזה משהו שנכון לעשות אותו – הם נהנו מהערב הזה".

איך אתה מסתדר בתקופה הזאת ללא אירועים?

"אני משתדל מאוד לשמור על פעילות גופנית ולעשות ספורט, כמו גם להיות עסוק ולהמציא את עצמי מחדש, להיות יצירתי – זאת תקופה מאתגרת מאוד, אני בקושי התאוששתי מהקורונה והנה שוב המשק של האירועים והכנסים שאני מפיק נעצר. אני משתדל לשמור על יציבות, זה לא קל לי אבל אני מתמודד עם הדבר הזה כרגע. אירועים מקצועיים כמעט וחדלו אבל אני בתקווה שייפתח בקרוב המשק, שכל החטופים יחזרו וכל זה יהיה מאחורינו. מייחל שנתגבר כעם, שנלך ביחד, שתהיה לנו הנהגה מאוחדת ושנתבונן קדימה לעתיד טוב יותר. באופן אישי אני שורד בקושי, יש לי קצת תשלומים שוטפים מאירועים שהיו לפני ה7 לאוקטובר אבל חוץ מזה כל האירועים שהיו צריכים להתקיים החודש בוטלו".

מה עמדתך על מתווה הפיצויים שהאוצר הציע?

"אני עדיין לא הגשתי את המתווה מכיוון שיש הרבה שאלות שצריך לענות עליהם, אני צריך לשלוח לרואה חשבון שלי שימלא את הפרטים. למיטב ידיעתי זה משהו כמו 1750 ש״ח – זאת לא עזרה משמעותית. אני כבר מעל חודש וחצי מחוסר עבודה, זה במקרה הטוב מספיק לשבוע מחייה לבן אדם רווק. מה עם אוכל, הוצאות רכב, התחייבויות, זה לא שהמורל בשמיים בזמן הזה, דווקא בתקופה כזו הייתי מצפה לחיזוק משמעותי מטעם המדינה.
בכל אופן הכי חשוב כרגע זה באמת שנהיה מאוחדים כולנו נעזור למי שאפשר, לחזק את הקהילה, לחזק את האורגניזם הפנימי ואת החוסן האישי, כדי שנעבור את התקופה הזו".