עיר מפולגת: לסרי והחרדים מול המחנה המסורתי ליברלי

אשדוד בצומת דרכים גורלית:  מבחינה פוליטית, ניתן לחלק את אשדוד ל-3 מגזרים עיקריים: הרחוב החרדי, ציבור יוצאי חבר העמים והציבור "הכללי": תושבים ותיקים, חילונים ומסורתיים.

בעוד אחוז ההצבעה בקרב הציבור החרדי מרקיע שחקים ונמצא סביב ה94%, שני אחריו ניצב ציבור יוצאי חבר העמים, עם אחוזי הצבעה הנעים סביב ה80%, ולמרבה הצער – הציבור הכללי, שעדיין מהווה את הרוב בעיר – יוצא להצביע באחוזים נמוכים.

ראש העיר הנוכחי ד"ר יחיאל לסרי, הנתמך ע"י "אגודת ישראל" החרדית-אשכנזית וע"י מספר מקורבים העושים בעיריית אשדוד כבחצר הפרטית שלהם, מקווה בכל כוחו כי אחוז ההצבעה הכללי יישאר נמוך, ואז יוכל לחזור על ה"הישג" שלו מ2018, אז נבחר בסיבוב הראשון בזכות הפרש של כמה מאות קולות בלבד.

לסרי נעזר בכל כוחו באמצעי התקשורת המקומיים (ובראשם אתר אשדודנט של אייל בן שמחון),המפיצים מסביב לשעון תעמולה וסקרים מוטים בשירותו – וכבר פרסמנו בעבר על התמורה הנדיבה לה הם זוכים מהעירייה, שמעבירה להם מאות אלפי שקלים על חשבון משלם המיסים האשדודי מידי שנה.

את עיקר המאמץ ביישורת האחרונה של הקמפיין, משקיע לסרי בהשתדלות בקרב חצרות הרבנים –  ספרדים ואשכנזים כאחד, תוך הבטחה כי חילולי השבת יצומצמו (כפי שמעיד שר השיכון יצחק גולדנקופף) –  והמשך הפיתוח יהיה בראש ובראשונה עבור הציבור החרדי.

לאחר שהוציאו את המיץ לכולם,  אריה דרעי ומפלגת ש"ס הסירו את המועמדות לראשות העיר של אבי אמסלם , והם חזרו עם הזנב בין הרגליים לתמוך בראש העיר יחיאל לסרי, שהשפיל אותם כל הקדנציה האחרונה.

מלבד הציבור החרדי, זוכה לסרי לאחוזים בודדים מקרב הציבור הכללי, ובקרב יוצאי חבר העמים הוא אינו מקבל אף קול אחד, אולם הוא דואג כי "מועמד הלוויין", עו"ד אלי נכט, ירוץ עד הסוף וימשוך כמה שיותר קולות מצביעים מהמועמד הדומיננטי בקרב הציבור הזה – סגן ראש העיר אינג' שמעון כצנלסון.