"הים סגור בפנינו": מדוע אין גישה לדייגים באשדוד?

"דייג, אוהב דגים? בטח שכן… אבל מה לעשות כשהים סגור בפני הדייג? בקיץ האחרון, המרינה באשדוד שהופעלה במשך מעל ל-20 שנה על ידי החברה הפרטית "המרינה הכחולה", עברה לחזקתה של עיריית אשדוד ולתפעולה של החברה לתיירות – מה שהצית תקווה לרגע בקרב המוני תושבים חובבי דייג, שאולי יזכו סוף כל סוף למתן גישה מוסדרת לדוג.

גיל אבוטבול (57) סוכן אניות ואריק חי ונונו (47), הם שני חובבי דייג מושבעים תושבי אשדוד, המעידים על עצמם שהם ממש "מכורים" לים ולתחביב מאז היו ילדים קטנים,  אבל מרגישים כי דווקא כאן ב"עיר הנמל" אשדוד –  אין מקום להם ולאהבה שלהם לדוג.

המרינה באשדוד אוסרת על דייג והשומרים במקום מרחיקים את הדייגים החובבים, החוף של חברת חשמל גם הוא פחות ופחות נגיש, ועל הסכנות (והאסונות) שבטיפוס על שוברי הגלים בנמל כבר נכתב רבות. המצב הוא שנכון להיום, חובב הדייג המעוניין לדוג באשדוד יכול לעשותל זאת רק בחופים, להם אין נגישות, בטח לא לבעלי מוגבלויות.

אם בעבר היו צעירים ונמרצים וחוו פחות מגבלות – הרי שבשנים האחרונות גיל סובל מבעיות בגב ולא יכול לסחוב ציוד דייג או לטפס כדי לדוג ואריק מוגבל בתנועה עקב נכות.

"אנחנו כאן כדי לבקש שמישהו ירים את הכפפה", אומר אבוטבול. "לצערנו כיום אין למי לפנות ואין עם מי לדבר, בטח כשמדובר בתחביב ואין איגוד רציני עם שיניים וכוח של חובבי הדייג בארץ. בין כל אלפי האנשים שאוהבים לדוג יש אוכלוסיה עצומה של מבוגרים, אזרחים ותיקים, חיילים פצועים, נכים- שזו האהבה שלהם אבל אין להם מקום מונגש בו יוכלו לדוג".

"דייג זה קודם כול לנפש ואחר כך הדגים", אומר ונונו. "מבחינתי זו סיבה לצאת מהבית. הבגאז' שלי תמיד מלא בציוד- שרכשתי במשך שנים במיטב כספי ויותר מלדוג דגים זה קודם כול מבחינתי טיפול מדיטטיבי לנפש. כשאני הולך לדוג אני רגוע, לא חושב על כלום. אם יש איתי בן אדם אני מדבר, אם אני לבד אני צולל במחשבות וברוגע של הים. ובאמת שאין לי בעיה לשלם עבור הפסיכולוג הזה של הטבע אם זה מה שנדרש, רק שיתנו לי מקום. אני נכה ואין לי איפה לדוג באשדוד", אומר ונונו.

מה האלטרנטיבות לדוג שיש לכם?

"אין לנו ממש מקום. באשקלון יש חנייה ענקית ואזור דייג מתוחם אבל אין שם דגה חוץ מבורי. פה באשדוד אנשים היו הולכים למזח במרינה, עד שהשומרים היו מגיעים ומזמינים משטרה. חוף חברת החשמל לא רלוונטי כי זה לא מונגש אנשים מטפסים על הסלעים ועלולים להיפצע או חס וחלילה לאבד את חייהם. לצערי היו גם מקרים כאלה. גם החופים שהונגשו באשדוד -אורנים ולידו אלו חופים מוכרזים שלא ניתן לדוג בהם, זה מפריע לציבור שמגיע לרחוץ. בכל העולם זה מוסדר, אנשים משלמים כניסה וחנייה. בבת ים יש רציף קטן מורשה דייג. בקושי 5 מטרים למים. בקיצור, אין משהו רציני".

לצאת לדייג – בתשלום

החברה לתיירות בשנת 2017 ניסתה לקדם אטרקציות שונות במרינה, ובין השאר פרסמה מפעילים פרטיים שהציעו חוויית דייג לציבור, בתשלום כמובן. העלויות – 250 ש"ח למי שמגיע עם ציוד ו- 350 ש"ח למי שרוצה לקבל גם ציוד. מבחינת הדייגים הותיקים- זו אטרקציה נחמדה למתחילים והם לא יודעים אם זה עדיין קורה ומה התשלום עבור הפעילות הזו כיום, אבל להם- היא פחות רלוונטית.

"אני רגיל לקום כל שבת בארבע בבוקר ולצאת לדוג. נוסע לאן שאפשר רק בשביל הזמן שקט שלי. קודם כל שיהיה אזור מאושר לדייג ואחר כך אטרקציות לכאלה מחפשים תחביב חדש. גם אם הם ירצו- אין להם מספיק סירות כדי לתת מענה לכל הדייגים וזה גם לא באמת פתרון", אומר אבוטבול.