אומנות של מלחמה: כתבה מתעדכנת

עוד אמנים אשדודים הם דודי והודיה שובל, שעשו את היצירה המהממת על קיר בשדרות בני ברית "לא נשכח ולא נסלח", יוצאים כעת בפרויקט "חוזרים לבסיס" –  בו גויסו עשרות אומנים שמציירים על קירות במטרה לשקם את החזות, להרים את המורל ולהוסיף צבע לבסיסים הצבאיים בכל רחבי הארץ. 

דודי בבקשה לגיוס תרומות: "אנחנו צריכים מימון נוסף בשביל להתחיל את הפרויקט בבסיס פלמחים ובסיס נחשונים. פתחנו פייבוקס לתרומה של כסף ואנחנו נשמח גם לתרומות של עוד צבע ספריי או אקרילי. וספרו לעוד חיילים ובסיסים שנגיע עד אליהם – עם ישראל חי!".

לתרומה בפייבוקס לחץ כאן 

היצירה של ים קפלן - רחל מאופקים

ים קפלן (28), אומנית מקומית נוספת מסבירה אודות היצירה שלה – רחל מאופקים:

"אני אשדודית מהרגע שאני בישראל, מכירים אותי פה ושם בתור ציירת. גדלתי ברוסיה, ושם חכמת רחוב זה הנשק החיוני ביותר- כי הפושעים לובשים אזרחי וכדאי מאוד להתנהג כמו רחל עם אנשים מסוימים. ראיתי את אבא שלי ז"ל מארח אנשים ופותח שולחנות ורק בדיעבד הבנתי – הוא עזב את הכלא הרוסי (שלא היה אמור להיות בו), אבל הכלא לא עזב אותו.

הוא לא זכה לעלות לישראל, סורב כניסה בעקבות כך ששהה בכלא, ונפטר לפני כשלוש שנים מוות רע וללא קבורה ראויה.

מאז שמתי לעצמי מטרה. נכות, לא נכות, חובות, לא חובות – עליי ללמוד ולייצר ליווי ותכנון מקיף במצבים מאיימי ומקצרי חיים, אבל, אבדן ושחיקת מטפלים. הדרך ארוכה, וכשהמלחמה פרצה הקשר עם האנשים שאני מלווה נהיה מאתגר. כל חלק בי פשוט קרס לתוך עצמו מחוסר אונים. כמה הדבר הזה, הפרקטי, המקיף, נחוץ ומונע אסונות עתידיים.

בשנייה שראיתי את רחל ושמעתי את הסיפור שלה – נזכרתי באבא שלי. אמרתי 'אין, ככה עושים את זה, אש עלייך'. מצד שני כל השאר קרע אותי מבפנים, הרי את ההכשרה המקצועית הראשונה שלי עשיתי בעקבות הדרך בה אבא שלי נפטר ובעקבות האבל שהשתבש וגלש לעשות נזק עצום להוריי וגם לי. סוגיות הקשורות לאבל, חיים לצד מוות ומוות לצד החיים מציפות אותי. הבנק לא בדיוק מוכן לעלויות הנדרשות ללימודים אקדמיים רלוונטיים.

מוצפת, כלואה, כאובה, עם גוף שלא משתף פעולה – 'כוח רחל' נתן לי את ההפוגה ההכרחית. שלוק אוויר כזה. קנבס קטן, צבעי אקריל, משהו קצת וורהול-י ופופ-ארט שהיה נכנס לפרסומת החדשה לקוקה קולה זירו (לפחות עם הג'ינגל שהראש שלי המציא). נשמתי קצת.

אולי הציור הזה יעשה חיוך, גם אם לאדם אחד, רק לרגע. זה מספיק טוב. יש מערך נהדר של מטפלים מוסמכים כעת".

דיאנה בוצ'קאירוב (27) ציירה את הנרצחים של ה-7 באוקטובר ביניהם: שני לוק ז"ל, יובל רביע ז"ל, נוי זפרני ז"ל, אביעד תורג'מן ז"ל ועודד אב'ג'ל ז"ל, דור מלכה ז"ל, דניאל כהן ז"ל, ניצן ליבשטיין ז"ל, אופיר ליבשטיין ז"ל, לירון ברדה ז"ל.

"בשנים האחרונות אני עוסקת באמנות ובעיצוב גרפי. יש לי עסק קטן  של כל מיני פריטי אמנות שונים שאני מכינה:  ציורים, פסלים או דברים שאני צובעת שכמובן הפך לסופר לא רלוונטי כשהתחילה המלחמה.

האמת שאחרי האסון רציתי מאוד להנציח חבר בשם דניאל כהן שגם נרצח בשבת וציירתי אותו ראשון, ואז התנדבתי לפרויקט של איור- לצייר בחורה בשם לירון ברדה שגם נרצחה, וככה זה התגלגל, בין אם כמה אנשים שהיה חשוב לי מאוד להנציח אותם כי הכרתי אותם, וכמה שציירתי לפי בקשה מאנשים,
וכנראה שאני אמשיך לעשות את זה בזמן הקרוב עוד.