תעודת לוחם – אריאל רבינוביץ'

"הכניסה לעזה הייתה סוג של חלום שהתגשם". בתמונה: אריאל יחד עם אור מוזס ז"ל

היה בחופשה כשפרצה המלחמה והתגייס למילואים עם חזרתו: תושב רובע י"ב, אריאל רבינוביץ בן ה-23, היה אמור להתחיל ללמוד תואר ראשון בכלכלה וניהול אבל המלחמה שיבשה לו את התכניות. עד ה- 7/10 הוא היה מאבטח ב'אלתא', שם עבד כמעט שנתיים. העבודה עבורו הייתה מאתגרת ומעניינת, במתכונת של משמרות והזכירה לו את הצבא.

במהלך החגים הוא היה בנופש ובשבת השחורה הפליג עם חברתו בחו"ל – החופשה קיבלה תפנית מרה כאשר הוא קיבל בשורה על חברת ילדות שלו שנרצחה באותו היום, אור מוזס ז"ל מאשדוד. aשירתה בחילוץ והצלה והייתה בקרב על בסיס זיקים בו היא ועוד 14 מפקדים הצילו כ- 120 טירונים ועוד מספר אזרחים.

סמ"ר אריאל רבינוביץ שירת בגולני בגדוד 13 בתור מפקד ובמילואים הוא מתפקד בתור נהג נמר. כשחזר ארצה מהשייט, לאחר כמה ימים גויס בצו 8 ולאחר כשבועיים נכנס לעזה עם סיירת גולני: "הכניסה לעזה הייתה סוג של חלום שהתגשם. כמעט כל לוחם חולם על להיכנס לעזה ולהילחם שם – אז חד משמעית הגשמתי חלום. היה חשש להיכנס אבל הייתה לי סיבה עבור מה – גם כי זאת המדינה שלנו ואם אנחנו לא נגן עליה אז אף אחד לא יהיה שם במקומנו והסיבה השנייה הייתה לזכר אור מוזס, שנלחמה בגבורה והצילה אנשים. היו המון רגעים מפחידים – שרקו לידי כדורים וטילים פגעו בנמר שלי".

עוד אמר: "היה חשש שכל רגע משהו יקרה ולפעמים באמת קרה אבל סמכתי על האנשים שהיו לצידי כי בסופו של דבר אנחנו גולנצ'יקים וזה התפקיד שלנו. הדבר שהכי שימח אותי היה לראות את ישראל מתוך עזה ולדעת שאנחנו מגנים על המדינה שלנו. הכניסה שלנו לעזה הייתה בשיירה ארוכה, כשעל כל נמר דגל ישראל ודגל גולני שהתנופף בגאווה. אנחנו חייבים להיות מאוחדים וחזקים וביחד בשביל האחר כי אין אויב שיכול לגבור על המדינה שלנו".