תורת המספרים: מה הסטטיסטיקה האמיתית מאחורי מדיניות הקפסולות?
בעוד מערכת החינוך בעיר בכאוס מוחלט עם מתווה קפסולות היסטרי שהוביל למחאת הורים נרחבת ודיון חירום בנושא שיתקיים בכנסת ישראל בשבוע הבא - יש בין התושבים המוחים גם מי שביצע עבודת מחקר סטטיסטית על מנת לברר האם מדיניות אי-החזרה לשגרה של יחיאל לסרי בכלל מוצדקת? תכירו את עומר אללי, תושב העיר העוסק במחקר של פוטנציאל הנזק מירי רקטי על ישראל - שלטענתו אף הציג בפני ראש העיר את ממצאיו, וקובע חד משמעית: "אין שום נתון שמצדיק את מדיניות הקפסולות של לסרי". מה ראש העיר ענה לו בתגובה?
אז מה הסיכוי? עומר אללי. (צילום: דיאנה שפר ויינברג)
מדבר אל ראש העיר במספרים: תכירו את תושב אשדוד עומר אללי (30), אבא ל- 3 ילדים בגילאי חודש, שנה -8 וארבע וחצי. אללי הוא חוקר מודיעין אסטרטגי, שבעבר היה חוקר מודיעין באמ״ן ובמשרד ראש הממשלה. ביום יום הוא מהנדס תוכנה ועובד עם המומחים הכי גדולים בארץ בתחום המחקר של פוטנציאל הנזק מירי רקטי על ישראל.
כמו אלפי תושבים באשדוד, גם אללי מוחה נגד "מדיניות אי-החזרה לשגרה" של ראש העיר יחיאל לסרי, וכמו הורים רבים – גם אללי משווע לחזרת הילדים למסגרות החינוך, על מנת שיוכל גם הוא להמשיך ולהתמודד עם אילוציו בחיים – שירות מילואים ועבודה.
ל'אשדודי' הוא אמר: "אני משרת במילואים ולא הולך בלב שלם כי אשתי צריכה להישאר ללא פתרון לילד האמצעי שלנו (במעונות) ולטפל ב'ניו בורן' בן חודש בלבד בחופשת לידה ובעוד ילד בן ארבע וחצי. מה אני אמור לעשות? להודיע במילואים שפחות מתאים לי? כל הזמן אומרים התנהלות בשגרה שלנו היא זאת שקודם כל מנצחת את חמאס ומחזק את החוסן ומה שבוחרים בהנהגה העירונית שלנו לעשות זה לתת לחמאס לנצח… הכי קל זה לנקוט במדיניות של ראש קטן, אבל ההשלכות עלי ועל אלפי תושבים בעיר הן קשות יותר ויותר בכל יום שעובר".
אלא שאללי, איש של מספרים – גם דואג לגבות את טיעוניו בנתונים סטטיסטיים. לדבריו, הוא פנה באופן אישי אל ראש העיר הנוכחי יחיאל לסרי, והציג בפניו את הנתונים – מתוך מחשבה שבתור בוגר לימודי רפואה ומנהל עסקים – אולי המספרים ידברו אליו בצורה מוצלחת יותר מזעקות המחאה.
אלו הנתונים אודות פוטנציאל הנזק מירי רקטי באשדוד ששלח אללי לראש העיר:
1. יחס שיגורים/נפילות – 6/214 – מדובר על 0.028% בלבד של נפילות מכלל השיגורים לעיר.
2. הרוגים/שיגורים -20/10000 – 0.002 מכלל השיגורים מעזה.
3. כלל ההרוגים מירי רקטי במלחמה לא שהו במבנה (לא מרחב מוגן, מבנה לבנים רגיל) בזמן הנפילה.
4. הסיכוי למוות מירי רקטי באשדוד לפי החישוב המחמיר ביותר הוא 1:200,000, נתון שממשיך לצנוח דרסטית בהינתן והאדם נמצא במבנה. בהשוואה, הסיכוי למוות מתאונת דרכים הוא 1:5,000, גבוה פי 40, ועדיין לא נעצרה תנועת הרכבים בעיר.
משמע, אין שום נתון סטטיסטי תומך או מצדיק את מדיניות הקפסולות שלסרי מנהיג בעיר.
להפך, המדיניות הזו מזיקה ופוגעת בעורף, במיוחד בהורים שנמצאים כרגע במילואים ובן/בת הזוג נותרים בבית וצריכים להמשיך לעבוד ולטפל בילדים במקביל. המלחמה בה אנו מצויים עתידה להימשך עוד חודשים רבים, ולפי כל גורמי המקצוע ירי ספורדי לעיר הוא תרחיש שאי אפשר לשלול בשום שלב של המלחמה.
אלא שראש העיר, לאחר תכתובת קצרה יחסית ביניהם סיכם ואמר לו: "לא יזיק לתת קרדיט על רצינות ההחלטה ועומק שיקול הדעת של הגורמים בעירייה".
כן, ראינו, שמענו. עכשיו שחרר את אשדוד בבקשה.
אין שגרת לימודים, אין חיי מסחר ואירועי ספורט – אבל יש שירה בציבור
אנקדוטה (נוספת) קטנה ומגוחכת על חוסר ההיגיון והשכל של עיריית אשדוד והעומד בראשה ניתן למצוא בפרסום שיוצא היום לתקשורת המקומית מבית החברה למתנסים, הקוראת לתושבים להגיע לארבעה ערבי שירה בציבור, כל אחד מהם במשך שעה וחצי.
בפרסום מצוין כי "מוזיקה ושירה בציבור ידועים כחיוניים לבריאות הגוף והנפש ואנו כידוע כל כך זקוקים לזה, בעיקר בימים קשים אלה", משפט שאין מי שלא יסכים לגביו…
אבל מה לגבי מצבם הנפשי של אלפי תלמידים והורים תושבי העיר שיצאו מדעתם בכאוס המכוון מבית היוצר של עיריית אשדוד? שישירו שיר.
עזבו אתכם מלימודים ופרנסה - בואו לשיר בציבור! (חבורת הזמר אזימוט- יחצ)
עוד כתבות
המלצות נוספות