בקהילה
סרט קצר במגמת הקולנוע הפך לסנסציה ארצית
השבוע התקיים אירוע הגמר של תחרות היצירה הצעירה הארצית, לסרטים שנוצרו בשנת הלימודים שעברה, לכלל מגמות הקולנוע בתיכונים השונים בארץ. לקטגוריה התיעודית הוגשו מבחר גדול של סרטים אך למקום הראשון הגיע הסרט הדוקומנטרי 'הכתרה', שיצרו תלמידי כיתה י"ב מתיכון אמית המקומי: אוריאל דהן, אושרי סובן ואליאב פרץ. "היינו בהלם. לא האמנו שבאמת עשינו את זה ואני חושב שבמבט לאחור אנחנו גאים על הדרך שעשינו". מספר המפיק, אליאב פרץ.
242 
תגובות
הדפסה
הסרט המנצח הוקרן במהלך הפסטיבל
סרט קצר עבור מגמת קולנוע הסתיים בזכייה ארצית: כשרועי רמז, תלמיד כיתה י"ב לשעבר, רצה להפיק טקס לחג הפורים, הוא לא ידע שימצא את עצמו מככב במרכזו של סרט דוקו זוכה פסטיבלים בינלאומיים ותחרות ארצית מטעם משרד החינוך.
אירוע הגמר של תחרות היצירה הצעירה הארצית, לסרטים שנוצרו בשנת הלימודים תשפ"ג, נערך השבוע. מבחר גדול של סרטים הוגשו מתיכונים רבים ברחבי הארץ אך את המקום הראשון קטף הסרט הדוקומנטרי 'הכתרה', שיצרו תלמידי כיתה י"ב מתיכון אמית המקומי: אוריאל דהן, אושרי סובן ואליאב פרץ.
השופטים הסבירו את הבחירה במקום הראשון: בחירת נושא מתוך עולמם האישי של היוצרים, משולב בסיטואציות קולנועיות מרשימות, המדגישות את נקודת המבט של הדמות הראשית והמסע שהיא עוברת לאורך כל הסרט. אמירה קולנועית מיוחדת.
הסרט כבר התקבל והוקרן בפסטיבלי קולנוע נוספים לנוער בארץ ובעולם, ונפתח כעת לצפייה חופשית לציבור הרחב. אוריאל דהן, במאי הסרט, המשרת כיום כיוצר קולנוע בצבא מספר: "כל פעם מחדש כיף לראות את התגובות של הקהל שנפגש עם הסרט על המסך הגדול, זה חוויה חזקה לתת לאנשים להציץ על העולם דרך העיניים שלי".
אליאב פרץ, המפיק, הוסיף: "כל הסיפור התחיל בכלל כשניסינו לעשות סרט על חבר שרצה לפתוח חדר מוזיקה, אבל הגיבור התחיל להבין עם הצילומים שזה לא על הדרך בקטנה ויש פה גם חשיפה אישית – זה לוקח זמן, אז הוא פרש, זה היה מתסכל. אחר כך אוריאל הביא את הרעיון שנעקוב אחרי ההכנות לטקס של פורים, כל שנה כיתה י"ב עושה מופע עם צחוק ומשקיעה, אבל אצלנו זה לא היה ברור אם יהיה או לא יהיה כי אחרי הקורונה אנשים עוד היו חצי רדומים, אז פשוט התחלנו לצלם ולערוך לצלם ולערוך. אנחנו מביאים חומר למחשב, אלעד מפרגן לנו מצד אחד ונותן הערות מצד שני וככה הסיפור הזה צמח, אנחנו לא ידענו איך זה ייגמר – בסוף הצלחנו לשלב גם חלק מהחומרים מהסרט הראשון".
מאחורי הקלעים: אוריאל דהן הבמאי בשולחן העריכה על סצנת ישיבת הצוות
רק ביקשו לקבל ציון גבוה בבגרות
"בהתחלה, כשנכנסו למגמה, ידענו שצריכים להכין סרט בשביל לקבל ציון בבגרות, אבל לא ידענו שיהיה כל כך הרבה רעש מסביב לסרט שעשינו בארץ וגם בעולם, שלא נדבר על זכיה ארצית שאפילו לא חלמנו על זה. ההכנות שאנחנו עשינו היו עריכה, צילום והפקה שזה באמת לא היה פשוט אך בזכות הבמאי המוכשר אוריאל דהן זה הצליח. הוא עמל קשות ובלעדיו זה לא היה אותו דבר – הוא היה יושב שעות על גבי שעות על עריכה, לפעמים 12 שעות. יש לנו חלון לים מהכיתה של העריכה, זה גם עזר אני חושב, כל פעם שיש שאלות איך עכשיו לערוך, איך להביא את הרגש בסיפור, אתה מרים את הראש וכאילו הלכת לים להתרענן וחזרת".
מי עוד סייע לקחת את הסרט צעד קדימה?
"המורה שלנו, אלעד מוקדס. מגיע לו קרדיט על כל ההכנות, הוא באמת האמין בנו והתלהב מהסרט, הוא דחף אותנו לתחרויות ופסטיבלים גם בעולם ותמך בנו למשך כל הדרך. הרגישות שהוא בא איתה והאדרנלין סייעה רבות. הוא באמת אוהב ליצור והוא הדביק אותנו. בהפסקות הוא היה נעלם, הפסקה של חצי שעה, הוא נעלם, פתאום אתה מגלה אותו רץ בחלון חזרה מהים להספיק להגיע לשיעור הבא- זה בן אדם יצירתי. בנוסף, הצילום והעריכה שאוריאל עשה ביחד עם אושרי סובן היו ברמה מאוד גבוהה ונתנו לנו חומרים טובים לעבוד איתם – זה נתן לנו יתרון מדהים".
מה לגבי החלק שלך?
"החלק שלי היה ההפקה, שזה אומר לגרום לזה שכל החוטים יתחברו, לתאם עם המצולמים שהם נמצאים, לברר מה קורה היום, מתי ישיבת הצוות הבאה, שיש סוללות טעונות, כל הדברים הטכניים".
איך היו התחושות לפני התחרות?
"למרות שהסרט עבד לנו בחדר העריכה, אני אישית לא באמת האמנתי שיש לנו סיכוי לזכות ובאמת היו גם כמה פסטיבלים שנתנו לנו תשובה שלילית, אבל אז התקבלנו לפסטיבל בסינמטק תל אביב, אחר כך לפסטיבלים של סרטי נוער בחו"ל ועכשיו הזכייה הזאת בתחרות הארצית של כל מגמות הקולנוע של משרד החינוך. התחושה שלנו אחרי הזכיה הובילה להלם קטן. לא האמנו שבאמת עשינו את זה ואני חושב שבמבט לאחור אנחנו גאים על הדרך שעשינו ועל איך הצלחנו למנף את הפרויקט הזה לזכיה. כל אחד מאיתנו התרגש מאוד, אוריאל גם לקח את זה צעד קדימה והיום הוא יוצר קולנוע כתפקיד בתוך הצבא. בתחילת הדרך היו אנשים שהסתכלו בזלזול על הבחירה שלנו במגמת קולנוע, אבל בשבילנו זה היה מסע מרתק, שהנה, גם הצלחנו למנף את המגמה בזכייה ארצית של הסרט שלנו, שהוא אחד מהפרויקטים הטובים שהיה לכל אחד מהצוות".
אלעד מוקדס, המורה המעשי שחנך וליווה את הפרויקט בפועל, סיכם: "התשוקה של התלמידים לספר את הסיפור שלהם דרך הקולנוע, הובילה אותם להשקעה של ימים ארוכים, הרבה מעבר לשעות הלימודים. אוריאל הוביל את חבורתו להסתערות על האתגר בחדוות יצירה סוחפת. הם צילמו וערכו, צילמו וערכו במשך חודשים של תיעוד. עושר החומרים הזה והניסיון שצברו אפשרו להם ליצור סרט שנפרס על פני תקופה, שגיבוריו כבר התרגלו למצלמה. יש כאן רגעים אמיתיים מישיבות עם הצוות, ומרגעי העלייה והסדק של הגיבור, שהתמסר ונתן להם יד חופשית, מתוך משולש הקשר הפתוח שנבנה ביניהם לבינו, לבין המצלמה. בסופו של דבר נוצר כאן מסמך דוקו אותנטי שמביא למסך קול של התמודדות חברתית אוניברסלית אמנם, אך בלבוש ייחודי ולא מוכר".
מימין לשמאל: המורה אלעד מוקדס, במאי הסרט צלם ועורך אוריאל דהן, וצלם ועורך אושרי סובן
עוד כתבות
עוד כתבות
מבזקים - אשדודי
