תעודת לוחם – אדיר סלזנב

רס''ל אדיר סלזנב על רקע הריסות בעזה

רס"ל אדיר סלזנב בן ה-27 משרת בפלוגת המילואים 261 יחס"מ של בה"ד 1. הוא לא היה בביתו מחודש נובמבר, פרט לכמה שעות של ׳אפטרים׳ פעם בשלושה שבועות.

סלזנב לא נמצא במצב פשוט מאחר והוא בחדלות פרעון, כאשר אימו חולת סרטן דרגה 4. למרות כל המצב הסבוך הוא עדיין בחר להתגייס למילואים אף שבהתחלה לא רצו לגייס אותו בגלל המצב: "התקשרתי כל יום בשביל להתגייס ובסוף התגייסתי, בהתחלה נשלחתי לצפון, הייתי בגולן ואז ביקשתי להחליף תפקיד ולהיות עם חברים בעזה".

אימו החולה חששה מאד שהוא יצא לקרב אבל הלוחם מרובע ד' עשה הכל כדי לשרת, בזמן שדודה שלו שומרת על אימו.

הוא מספר: "אמא לקחה את זה קשה, היא לא רצתה בכלל שאלך. היא ניסתה לשכנע אותי לא להתגייס אך אמרתי שהמצב עכשיו שונה וזה לא מצב של לחשוב יותר מדי. אני לא מפחד להיות שם – אם הייתי מפחד לא הייתי עובר לעזה".

לסיכום ציין: "הדבר שהכי ריגש אותי במלחמה זה שהמון אזרחים באים ומשמחים אותנו, הם מביאים בגדים חמים, מלא אוכל, תרומות ועושים לנו מלא על האש. הרגע הכי מאכזב היה כאשר הוציאו אותנו מעזה כי המלחמה עוד לא נגמרה. למה להוציא בשלב כזה? זה מאוד אכזב אותי כי כרגע אני  מרגיש שכל החיילים והחברים שלי שנפצעו ונהרגו היה לחינם. אני מאמין שעוד נחזור ובינתיים המסר שלי לעם ישראל הוא לא לפחד – אנחנו חזקים וננצח".