תעודת לוחם – יריב כהן

גולני שלו: רס"ם יריב כהן מאשדוד כבר לא מילואימניק צעיר, אבל כשהוא מוצא עצמו עם החבר'ה בגולני איתם הוא עושה שירות מילואים כבר 2 עשורים – הגיל לא משחק תפקיד, רק הפז"ם אולי.

בשגרה הוא סגן מנהל סניף בנק דיסקונט בקריית גת ומנהל ביד רמה את המחלקה העסקית, אבל ה"שגרה" היחידה שהוא מכיר מאז השביעי לאוקטובר היא תפיסת הקו של החזית הצפונית ההולכת ומתחממת, שם הוא משרת בחטיבה 9, בגדוד 9204 של גולני 12.

בבית באשדוד מחכים לו האישה הילה (מנהלת מעבדת מחקר ופיתוח בחברת "אדמה"), והילדים אורי, טליה ואיתמר הקטן.

אתה כבר 41,  גיל שלא הרבה מילואימניקים ממשיכים לשרת בו, בטח שלא בקרבי…

"אז שתדע שיש איתנו גם אנשים שעברו את גיל 50, ומיהרו להתייצב ראשונים עם תחילת הלחימה. המוראל  של כל החיילים גבוה מאד בלי יוצא מן הכלל, כולם אצלנו מבינים את המשמעות ואת גודל השעה, יש לנו אחוזי התייצבות מדהימים של 140%. גם חבר'ה שכבר השתחררו מהמילואים –  חזרו ליחידה."

ממה הכי התרגשת כל התקופה הזאת?

"התרגשתי מהאחדות, מתחושת הביחד, השיח במילואים השונה מאשר השיח התקשורתי בעורף… התמיכה האינסופית של כל עם ישראל, בכל חלקי הארץ. המפגש עם המפונים, עם החיילים הצעירים יותר שבאים עם רוח קרב מדהימה, ובעיקר מאישתי שהשתלטה על המציאות המורכבת עם שלושה ילדים, לימודים ואזעקות, והיא זאת שנותנת לי את הכוח הכי גדול להמשיך ולשרת כל התקופה הזאת"

איך בעבודה מסתדרים בלעדיך כל התקופה?

"בדיסקונט כולם מפרגנים בלי יוצא מן הכלל, החברים בסניף תומכים ומסייעים והתרגשתי גם לקבל טלפונים מלקוחות שמספרים כמה הם גאים ומבינים את המצב ומחזקים".

מסר לחבר'ה באשדוד?

"אנחנו שם  – כדי שבצפון, בדרום ובכל מקום במדינה שלנו אנשים יחזרו לשגרת החיים שלהם, שגרה בטוחה, ונעשה זאת ככל שיידרש.

עם כל הקושי והצער, החיים חייבים להימשך בפרופורציות הנכונות, זו הדרך שלנו לניצחון. עם ישראל חי!"