תעודת לוחם: שמעון (שימי) טיטרנקו
עם מספר ימים בבית שאפשר למנות אותם על כף יד אחת, תושב העיר שמעון (שימי) טיטרנקו עזב את שגרת היום-יום שלו ויצא להלחם בעזה לצד חבריו. אחרי שאיבד מספר חברים במסיבת המוות בנובה, הוא חש צורך עז לעשות הכל על מנת להחזיר את השקט. בשיחה איתנו הוא מתאר: ''המון חברים שלי ניצלו מהמסיבה בנובה אבל כמה מהם לצערי הרב לא חזרו - אני מרגיש שמה שאני עושה זה גם בשבילם".
שמעון (שימי) טיטרנקו: "רוצה להחזיר את השקט למדינה''.
שמעון (שימי) טיטרנקו הוא רווק בן 25 שגר ברובע א׳. ביום – יום הוא מבשל במסעדת ברבריני ועובד בפאב ה-נאפופו בסופ״ש. מאז פרצה המלחמה, הוא הוקפץ לשטח בתפקידו כחובש קרבי במילואים, המשרת בגדוד 7007 שכרגע בלחימה בעזה תחת אוגדה 261. הוא וחבריו בקושי רואים בית: אתמול יצא ליום וחצי אחרי 3 שבועות בתוך עזה, ובסהך הכל היו לו 4 ימים בבית מאז ה7 באוקטובר.
טיטרנקו מעיד על עצמו כי תמיד אהב להכין אוכל והיה מאוד סקרן לגבי עולם המטבחים והקולינריה. מספר חודשים לפני המלחמה החליט להפוך את התחביב למקצוע ובחסות אלמוג רגב, מנהל המטבח שלו, הוא נכנס לבשל ומאז לא הביט לאחור: "האהבה לאנשים ואוכל הופכת את העבודה למהנה מאוד בשבילי ואני מחכה בקוצר רוח לחזור לסרוויסים ולהעיף מחבתות באוויר כמו בימים הטובים". מתאר הלוחם המקומי שהיה נרגש לדבר על מקום עבודתו: "בימים האלה המסעדה והפאב עובדים חזק, יצא לי לקפוץ כשהייתי בבית והייתי מופתע מכמות העבודה והעומס, לאנשים עושה טוב לצאת להתאוורר ואני שמח לראות שהם שומרים על שגרה גם בצל המלחמה".
מה קורה בעזה?
" העבודה קשה שם אבל מספקת. אנחנו בעיקר מתעסקים בפשיטות והתקפה, איסוף מידע, השמדת אויב ותשתיות אויב, יש סיכון בתפקיד אבל המורל גבוה – יש לנו פלוגה של אריות ומביאים תוצאות. אני אישית בא מהעולם של חיי הלילה והמסיבות, המון חברים שלי ניצלו מהמסיבה בנובה אבל כמה מהם לצערי הרב לא חזרו ואני מרגיש שמה שאני עושה זה גם בשבילם. תמיד הם איתי בראש ובמחשבות, זאת זכות להגן על המדינה והאנשים – כל עוד צריכים אותנו בשטח אני אמשיך למלא את התפקיד שלי באהבה ובגאווה רבה".
מה היה הרגע הכי מפחיד עד כה?
"רגע אחד שאני לא אשכח שהיה גם מפחיד וגם מרגש קרה כאשר הודיעו לצוות שלי בהפתעה שאנחנו יוצאים הביתה אחרי שהיה ארוכה מאוד בשטח עזה. בזמן שארזנו את התיקים והציוד תקף אותנו אויב, מצאנו את עצמנו פתאום בקרב, אחרי יותר משעה של חילופי אש סיימנו את האירוע בהצלחה ללא נפגעים. בשלב הזה היינו בטוחים שכבר לא יוציאו אותנו הביתה ויקפיאו את המצב אבל מפקד הפלוגה החליט שהחמאס לא יהרוס לנו את התוכניות ושאנחנו בכל זאת נצא. הורדנו פניקה, סיימנו להתארגן ומאוחר יותר באותו הערב כבר מצאנו את עצמנו בדרך חזרה לגבול. כל הסיפור היה רכבת הרים של רגשות, אבל הסוף היה טוב ואין על התחושה של לחזור הביתה".
מה המסר שלך לעם?
"אני מקווה לימים טובים יותר לכולנו, אין לנו מדינה אחרת, אין על העם שלנו ועל האחדות שלו בימים קשים. העורף זה הכוח של הלוחמים וזה מרגש לראות איך אנשים נרתמים וממשיכים לחזק אותנו. מקווה שהחטופים יחזרו הביתה בהקדם ובשלום. עם ישראל חי וחזק מתמיד – תמיד זוכרים למה הגענו לפה וממשיכים לתת בראש".
עוד כתבות
המלצות נוספות