הפוגה של שמחה: המדריכות והמדריכים שהגיעו לשכונות
בימים בהם רוב תושבי העיר משתדלים שלא להתרחק ממרחבים מוגנים, צצו וקמו יוזמות רבות בקרב ועדי הבניינים ברחבי העיר, שביקשו להעסיק ולשמח את ילדי הגנים שלא הגיעו למוסדות החינוך כמעט חודשיים - ובעזרת מספר עמותות, הצליחו לארגן לילדים כמה שעות של הפוגה מהמסכים וארבעת הקירות. נטליה תמר חיימוב, אחת האמהות, מספרת: "הילדים מאד שמחו לצאת משגרת הבית - זה היה משהו מיוחד''.
"הילדים מאד שמחו לצאת משגרת הבית".
הפוגה עבור ילדי השכונה: מספר מתנדבים מעמותות שונות הגיעו לשמח ילדים, ביניהם גם עמותת "אור מנחם" ששלחה מתנדבות ומדריכות לרובעים ט"ו ו-י"ז. הן הגיעו על מנת לשמח וערכו לילדי הבניין הצגה ופעילות תואמת שכללה משחקים עם תוכן וערכים.
הפרויקט החל כאשר חברי קהילה ואנשי קשר חיברו בין ועדי הבניינים שלהם לעמותה וכך התרחבה הפעילות, אשר מתחלקת ל-2: מצד אחד, מתנדבות מהקהילה שעושות פעילויות ערכיות לילדים ומהצד השני, בנות שירות מסתובבות בין הבניינים ומציגות הצגות מובנות, מושקעות בעלי ערך ועניין לכל גיל, אשר לכך הן הוכשרו.
דיירים שנכחו בפעילות תיארו כי תחילה הורגש מתח גדול, מצד ההורים בעיקר. ניכר כי הילדים הרגישו צורך עז לשיח אחר, שונה, לפגוש פרצופים שונים ולהרמת המורל. חלק מהמפגשים החלו בשיח רגשי, בעיבוד העובדה כי אנו נמצאים במלחמה ומהי בכלל מלחמה, כאשר אחר כך התקיימה פעילות מוזיקלית וססגונית.
אחת המדריכות, רון מגדי, מספרת לנו: "הרגעים המשמחים ביותר היו המשך הקשר שלי עם השכנים, זה משהו שלא היה קורה כנראה לולא המלחמה. התוודעתי היכן כל שכן גר, באיזו קומה ודירה – התחלנו לשלוח חלות ועוגיות אחת לשניה. הכרנו גם את החולשות אחד של השני וכאן נוצר חוסן, בין בניין לבניין ותחושה שכולם באותה הסירה. פתאום להיכנס לשבתות שכאלו ללא כל וודאות, זה נחמד יותר כשאתה יודע שיש שכנות טובה ותמיכה מסביב לכל שתידרש". מגדי הוסיפה: "אנו מצפים להגדיל את מאגר המתנדבות שלנו ומזמינים כל אחת ואחת להצטרף לפעילות חשובה שאין כמותה, להשפיע, לקרב ולשמח כל ילד והורה, בייחוד בזמן זה כשהלבבות פתוחים ורק מבקשים".
נטליה תמר חיימוב, אחת האמהות, מספרת: "פנינו אליהם ואחרי כמה שעות יצרו איתי לקשר לתאם באיזה יום ושעה מתאים לילדים בשכונה להיפגש. לאחר מכן באו כמה מדריכות מאורגנות ומסודרות, ניכר כי הילדים מאד שמחו לצאת משגרת הבית. מישהו מבחוץ בא ועשה להם פעילות, זה היה משהו מיוחד. הילדים התרגשו. הם באו עם ציוד, בובות גדולות וזה שחרר את המתח שהיה אצל הילדים. המדריכות שיחקו איתם וסיפרו להם סיפור, לצד מוזיקה משחררת. גם אנחנו כהורים לא שמים מוזיקה יותר מדי בזמן הזה, אבל הילדים שמחו מאד – ידענו שאם יש אזעקה היה ברור לכולם לאן צריך להיכנס ובסך הכל, הייתה פעילות מאד חוויתית".
לסיכום ציינה תמר חיימוב: "הבטיחו שהם יהיו איתנו בקשר ויעשו תכנים חדשים של פעילות על מנת לגוון, משהו כמו שעה –שעתיים בשבוע לאוורר את הילדים, שאף זכו לקבל הפתעות בסיום הפעילות ואני בטוחה שנעשה עוד הרבה כאלה דברים כדי לשמח אותם גם בימים קשים".