החרדה בגני הילדים: כך תזהו אם הילד עובר התעללות

נורות אזהרה – שחשוב לשים לב אליהן: לאחרונה אנחנו שומעים על יותר מידי מקרי התעללות בגני ילדים על ידי סייעות וגננות, אנחנו צופים בתמונות הקשות ושומעים את ההקלטות ולפעמים אפילו לא מצליחים לסיים מרוב שזה נורא. השאלה שבאה בעקבות המקרים היא איך אנחנו יכולים לשים לב אם ילדינו עובר התעללות בגן? אז נכון, אנחנו שולחים את ילדינו בבוקר לגן בחיבוק ונשיקה, ובטוחים שיש מי ששומר ודואג להם. אך מה שאנחנו כנראה לא יודעים, זה שהם כנראה עוברים משטר מתעלל, הזנחה, ופגיעה פיזית ונפשית על בסיס יומיומי.

הילד שלנו כבר לא אותו דבר:

כאשר אנחנו באים לקחת אותו בסוף היום, הגננת והסייעת עם חיוך שלא משתמע לשני משמעויות ורק הילד, הילד שלנו לא כתמול שלשום. כאשר עובר הזמן, אי אפשר כבר להתעלם שמשהו עובר על הילד שלנו – יש סימנים! ואלו נורות האזהרה בצבע אדום שאסור לנו להתעלם מהם. ככל שנשים לב מהר יותר – כך הסיוט יחדל מלהימשך.

לשם כך, פנינו לחנית הילה בן אליהו -מנתחת התנהגות ומנחת הורים בכירה, העובדת עם הגיל הרך בכדי שתסביר ותפרט לנו איך מצב של התעללות בגן, יכול לבוא ליידי ביטוי אצל הילדים ואיך בדרכם הייחודית הם מנסים להגיד לנו שהם עוברים משהו שכזה:

"ילדים ופעוטות חווים הרבה חוויות במסגרות אותן הם פוקדים יום יום: הם משחקים, משתובבים, יוצרים, לומדים וכן לעיתים גם רבים, מועדים, מתקשים להתמודד עם תסכול ועוד.

אז איך בכל זאת נצליח להבדיל בין תוצאות של יום גדוש בפעילות לבין התעללות?

"הנקודה הראשונה והחשובה היא נושא המשך והחזרתיות

לצערנו, גם דברים מאוד לא נעימים יכולים לקרות מטעויות או חוסר תשומת לב רגעית, לדוגמא: מעידה של פעוט על חפץ שעמד בדרכו והוביל לפציעתו. אירוע שכזה יכול להתרחש באופן חד פעמי אך אם יקרה שוב ושוב בצורות שונות ובתדירות גבוהה זו בהחלט נקודה אדומה שיש לשים לב אליה.

בכל הנוגע לפציעות, חבלות וסימנים על גוף הפעוט, הייתי בהחלט מתייחסת גם לדרך בא הצוות שיקף את מה שהתרחש במסגרת: האם דיווח להורים באופן שקוף מיוזמתו? האם ההסבר מניח את הדעת ותואם את התנהלות הפעוט כפי שאתם מכירים אותו (האם הוא באופן כללי מסורבל, לא יציב ונוטה למעוד)? האם הצוות מכחיש, מנסה להתנער מאחריות? האם הצוות קשוב לדאגות ההורים ופתוח לביקורת? האם מסיק מסקנות ומתקן ליקויים? השילוב של סממנים הגופניים, תדירות של אירועים חריגים והתנהלות צוות לא שקופה, לא אמפתית ומתגוננת הוא נקודה אדומה שיש לבדוק אותה".

סממנים אפשריים נוספים יכולים להיות שינויים בהרגלי היומיום:

– שינויים בהרגלי השינה- קושי בהירדמות, יקיצות עם בכי באמצע הלילה, הופעת הרטבת לילה ותופעות שלא היו לפני והחלו להופיע באופן חזרתי

– שינויים בהרגלי האכילה- הפסקת אכילה או הפחתת כמות משמעותית, אכילה מוגברת ולא אופיינית, רגרסיה בתוכן וצורת האכילה- למשל חזרה לבקבוק.

– שינויים בהרגלי הניקיון- פעוטות גמולים שחזרו לפספס.

גם שינויים התנהגותיים יכולים להוות סימן שיש לשים לב אליו:

-קשיים בפרידה- פרידות מההורים בסיטואציות שונות וכמובן בכניסה למסגרת- פרידות שלא היה איתן קושי לפני.

– שינוי במזג של הפעוט- פעוט רגוע שהחל להתנהג בדריכות/ עצבנות/ בכי תכוף.

– שנוי בתגובה לזרים- הופעה של רתיעה/סרוב/ בכי כאר ניגשת או מרימה אותו הבייביסיטר הקבועה או הדודה המוכרת.