ה"נבואה" המרגשת שהתגשמה לנינו של לוחם הצבא האדום בניצחון על הנאצים

ד"ש מרגש מהעבר – הנבואה שהגשימה עצמה ברכה של הוטרן 

מארק דן קירי, המשמש כעוזרו האישי של סגן ראש העיר כצנלסון, שתף בעמוד הפייסבוק שלו סיפור משפחתי אישי ומרגש תחת הכותרת: "יום הניצחון – הגיבורים האישיים שלי""

"ה -9 במאי מתחיל לתפוס תאוצה בציבוריות הישראלית. יש היום ויכוח פנים סובייטי האם להתחיל לציין את הניצחון ב8 במאי כשאר בעלות הברית או לא. אני חושב שנשאיר את הדיון הזה בצד. מה שנכון לעשות זה להפציץ את הפייסבוק בסיפורים וחוויות שלנו בתור בני העלייה הסובייטית מיום הניצחון על הנאצים. לכל אחד יש סיפור קטן על המלחמה ההיא. אז הנה הסיפור הצנוע של המשפחה שלי.

סבתא רבא שלי ז"ל עסקה בצילום, אז הארכיון תמונות נשמר באופן מופתי עד לרמה שיש לי תמונות של סבתא רבא של סבתא רבא שלי (!) מהמאה ה 19. המון תמונות ומסמכים של המלחמה. היא בעצמה הייתה חלק מהטרנספר המאסיבי מאוקראינה אל העורף. תחילה היא הוגלתה לקווקז ומשם לאומסק בסיביר, שם היא עבדה בתעשיות הצבאיות עד ל1946.

בעלה, סבא רבא שלי, מיכאל בטקילין ז"ל, היה חובש קרבי במצור הנוראי על לנינגרד. בדיעבד התגלה לנו שאחרי המצור הוא המשיך את הלחימה לשחרור פינלנד, זכה בתענוג של לזרוק רימון לתוך שוחה גרמנית ולהציל מקו האש קומיסר צבאי ו 3 חיילים. הוא עוטר פעמיים במדליית העוז (За отвагу).

2 האחים שלה, מיכאל ושמואל פיק הי"ד, היו שומרי הגבול המערבי של אוקראינה ב 1941. הם קיבלו את התואר הכי לא סימפטי מימי המלחמה – пропал без вести, "נעדר ללא זכר". שורות ארוכות של חיילים שאין לצבא שמץ של מושג מה קרה להם בימי המלחמה. יכול להיות שהצטרפו לפרטיזנים באדמות הכבושות, יכול להיות שהתחבאו בכפרים המקומיים. לא יודעים. אחד הדברים המדהימים בארכיון זו כתבה מ 1947 שסבתא שלי מצאה ושמרה שבה נכתב שנתפס ונשפט משת"פ אוקראיני שהוציא להורג בירייה את אחיה, שמואל, ב 1944. מי יודע מי עשה בזמנים האלה של המלחמה.

מצאתי בארכיון ברכה כתובה בכתב יד לסבא-רבא שלי משנת 1975 לציון שלושים שנה לניצחון. וכך נכתב בה: "יגדלו לך נכדים. הם יסתכלו בגאווה על העבר של המולדת שלהם, ויבינו את ההקרבה והגבורה הכל כך יוצאת דופן של אותם שנים. והם יספרו לילדים שלהם את הסיפור של שנות המלחמה, ויזכירו בסיפור הזה את השם שלך!". סבא מישה, אני לא יודע אם יש פייסבוק אי שם למעלה, אבל אני מודיע לך שקיבלתי את הסיפור. ואני מעביר אותו הלאה. שנה אחרי שנה.

יום הניצחון שמח!"

החוגר ועיטורי הגבורה של מיכאל בטיקלין, סבא-רבא של מארק

כצנלסון מברך את הווטרנים תושבי העיר