בקהילה
קבלת שבת – דניאל בנישו
אחד הרווקים הנחשקים בעיר הוא דניאל בנישו בן ה-26, עצמאי, הבעלים של פאב ''שלומפר'' ושל בית הקפה ''דורוני'' במרכזון רובע א'. הוא מעיד על עצמו שיש לו את העבודה ''הכי כיפית בעולם'' מאחר ובכל יום מחדש הוא מכיר אנשים חדשים ואם לא ידעתם, עד לפני 9 שנים הוא היה בכלל בחור חרדי. עכשיו הוא מספר על השבת האשדודית שלו.
1160 צפיות 
תגובות
הדפסה
היה ילד חרדי שהעביר את השבת בבית הכנסת, היום תמצאו אותו בשבת בים. דניאל בנישו
את הבעלים של פאב "שלומפר" הרבה מאד אנשים בעיר מכירים. החיוך שלו כובש כל אחד שמגיע לשם או לבית הקפה "דורוני" שבמרכזון רובע א'. לקראת סוף השבוע הבא עלינו לטובה, תפסנו אותה לשיחה על הנעשה בחייו, על סודות העבר וכמובן על השבת האשדודית שהוא עומד להעביר בסוף השבוע הקרוב: "יש לי את העבודה הכי כיפית בעולם, אנשים. כל יום אני מכיר אנשים חדשים – זה עושה לי את זה להתחבר, לצחוק ולבלות. זה מעניין מאוד אבל גם דורש. בשביל זה יש את שבת והשלומפר לא פתוח שישי בערב – ככה יש לי זמן לבלות בעצמי או לנוח. אנשים תמיד אומרים לי 'איך אתה תמיד שמח, כמה אנרגיה יש לך', אבל הם לא יודעים שבשבת אני מוצא את הכמה שעות של להיות בהם 'סמרטוט' ".
מתי אתה מתחיל לתכנן את הסופ"ש שלך?
"כבר מיום ראשון. יש לי פאב שנקרא ״שלומפר״ באשדוד ובית קפה קטן ומקסים שנקרא ״דורוני״ במרכזון א', איפה שהכל התחיל. בסופ"ש כרגיל אני נמצא בפאב אבל כבר מיום ראשון אני מתכנן תוכן לסופ"ש כדי שיהיה פה שמח. בגדול, מהרגע שאני קם בבוקר הראש שלי כבר בעבודה – כל הזמן חושב על תוכן ועל הקטע הבא".
איך אתה מעביר את שישי בבוקר?
"בשישי בבוקר אני בדרך כלל נח, זה בוקר ריק בו אני לא קובע כלום, לא עושה כלום עד שכבר בא לי לראות אנשים ואני הולך לבית קפה או לים. בשבת בבוקר אני בים או בכל מקום אחר".
בסופ"ש בפאב ה"שלומפר", במהלך השבוע בבית הקפה "דורוני"
מי אחראי על סעודת השבת?
"אמא שלי שמבשלת מדי שבוע את לחם הבית ודג מקצועי. אמא שלי אלופה היא משקיעה ממש בארוחת שישי, מרגישים שיש אהבה באוכל בכל ביס – זה משהו שלא מוותרים עליו. פשוט חובה. אנחנו שישה אחים, כל אחד בצבע – מאוד מעניינות השיחות בשולחן ובעיקר הצחוקים שיש מסביב לו. ארוחת יום שישי היא חובה אצלנו – כולם יוצאים מהחורים שלהם ובאים לשולחן, אז זה נמשך עד שיוצאים לבלות.
שתף אותנו בזיכרון ילדות שלך משבת?
"היתה ילדות של ילד חרדי ובשבת הייתי בעיקר בבית כנסת או בישיבה. היום אני משתדל שהשבתות שלי יהיו בדיוק ההפך. אני יכול לדבר על החזרה בשאלה שעות אבל אספר כרגע שחזרתי בשאלה בגיל 17, הייתי בחור ישיבה עד אז – היום זה מרגיש לי כמו גלגול אחר. למשפחה היה קשה בהתחלה לקבל את זה אבל עם הזמן התרגלו וקיבלו – יש לי משפחה אוהבת ומקבלת.
מה הוביל אותך לחזרה בשאלה?
"בהתחלה חשבתי שזה מסיבות פשוטות כמו בא לי ליהנות ולא לחיות חיים של אסור ואסור. היום אני מבין שזה קצת יותר רוחני. לא הסכמתי עם הרבה דעות ואמונות בעולם החרדי והיום אני יותר קרוב אליהם מתמיד. הסיפור המורחב יהיה כבר על בירה בפאב, למי שרוצה. כשאני נזכר בילד שהייתי בגיל 15, הוא לא היה מאמין שאני מי שאני היום – זה נותן לי מוטיבציה ואמונה לזה שהכל יכול לקרות אם מספיק רוצים".
חוגג בשלומפר. צילום: יובל אליאס
עוד כתבות
המלצות נוספות
עוד כתבות
מבזקים - אשדודי
