הקפטנית: קטרינה זילברמן הליברו של מכבי אשדוד בכדורעף

מאוזבקיסטן לישראל וסגירת המעגל במסע עולמי

שורשי הכדורעף זורמים בגופה של קטרינה מאז נולדה. אמה אליזבט שיחקה כדורעף עוד בגיל צעיר באוזבקיסטן וכשעלתה לארץ שיחקה בין היתר בחולון, ואחותה התאומה קריסטינה, נחשבת גם היא לשחקנית כדורעף למרות שכרגע עשתה עצירה קטנה.

"לאמא שלי יצא אפילו לשחק נגד מורן (שחקנית מכבי אשדוד כיום ומאמנת קבוצת הגברים). היינו נוסעות עם אמא למשחקים פה בארץ והיא לא רצתה שאני ואחותי נעסוק בכדורעף אבל יצא שכן. בגיל 11 הגענו למרכז מצוינות בבת-ים, שנה לאחר מכן לאקדמיה של וינגייט שם היינו במשך 3 שנים ומשם אני ואחותי עשינו מסע משלנו".

אותו המסע הזה של קטרינה כלל גם 3 שנים בחו"ל. בגיל 22 היא עזבה את הדירה החמה ברמת-גן לטובת האזור הקר של צ'כיה שם שהתה בדירה עם שחקניות זרות נוספות כששיחקה באולומץ ושטרנברק, ובעונה שעברה נדדה לקצב הסמבה של הליגה הברזילאית שם שיחקה במדי מרינגה.

"מכל המסע הזה גיליתי שפשוט אין כמו להיות בבית כאן בישראל. הייתי מאוד רוצה שהענף כאן יתפתח והשחקניות והשחקנים ירימו את הרמה של הליגה. המסע הזה ביגר אותי אבל בשבילי היה הכי נוגע ללב והכי היה לשיר פה את התקווה במשחק גמר ואפילו היו לי דמעות של רגש".

ש. מה היו היתרונות והחסרונות מהחוויה בחו"ל?

"בצ'כיה הפלוס הוא שהכול זול ונהניתי מכל המתנות שהייתי מביאה פה לארץ אם זה גבינות ב2 יורו. גם הנסיעות למדינות אחרות שנמצאות ליד במחיר לא יקר ולטייל בהמון מקומות באזור הזה של אירופה. בברזיל יש את האסאי הכי טוב שאכלתי, זה היה וואו. הלכתי בברזיל לקהילה משיחית והכרתי המון אנשים שהפכו להיות חברים מאוד טובים שלי והם כמו משפחה בשבילי ואני בקשר איתם למרות הפרשי השעות".

ש. איך ההסתכלות על הכדורעף במדינות האלו בניגוד לישראל?

"ההסתכלות שם על הכדוריד והמקצועיות היא מאוד גבוהה ביחס לפה. למשל, לאחר לשם לאימון זה משהו שאין מצב שיכול לקרות או לא להגיע לאימון ובישראל זה דבר בסדר כי הכדורעף פה הוא לא עבודה ולא משהו שיכול להחזיק ספורטאי מבחינת מקצוע לכל דבר. בכדורגל שחקנים לא צריכים ללכת לעבוד למשל בקופת חולים כדי להשלים הכנסה ואני מאמינה שמתישהו גם פה זה יקרה. בצ'כיה זו עבודה לכל דבר ובברזיל זה אפילו יותר עוצמתי זה ממש כמו דת".

התאומות קטרינה וקריסטינה זילברמן לצד האם אליזבט. משפחה של כדורעף (אינסטגרם)

"מדהים מה שנעשה פה בשנתיים – אפשר לקחת גם את האליפות"

מועדון הכדורעף של מכבי אשדוד ששייך לעמותת "ספורטאי מכבי אשדוד" בהובלתו של רונן הראל, קיימת בסך הכול שנתיים, אך בזמן כזה קצוב עושה עבודת חיל גם עם קבוצת הגברים, גם עם קבוצת הנשים ובעיר מצמיחה ומעניקה מעטפת לדור גדול של שחקנים צעירים.

"המעטפת שהמועדון נותן והעירייה נותנת עם כל ההנהלה זה משהו שמהניסיון האישי שלי לא היה איפה ששיחקתי במדינות השונות. זה לאו דווקא עניין כספי שאין לנו אותו כמו לחיפה וכפר סבא, אבל כל הרצון של כולם פה של לתמוך אחד בשני זה מה שהופך את המועדון לכזה שכיף להיות בו" מספרת זילברמן.

קטרינה משחקת לצד מורן צור-לוק שהיא גם המאמנת של קבוצת הגברים ואם חשבתם שזה מיוחד, אז ליאור בעלה הוא גם משחק בקבוצת הגברים וגם מאמן את אשתו בקבוצת הנשים.

ש. איך באמת החיבור שלכן כקבוצה עם ליאור ומורן?

"ליאור מאוד עוזר לנו במשחקים גם כשיש רגעי משבר ויודע איך לעשות את זה נכון וחכם ואני שמחה שהוא המאמן שלנו. זה באנרגיה שלו והגישה. יש לו את הידע והניסיון בכדורעף וזה יתרון גדול מאוד למישהו שמביט על המשחק טיפה מבחוץ ויודע איך לנתב אותנו השחקניות. אין לו אגו. מורן יש לה ניסיון, היא בת 37 והייתה גם לצידו של אריה זלינגר והייתה גם שחקנית חופים מצוינת ואת הניסיון שלה זה משהו שאי אפשר ללמד וברור שהיא מעניקה לשאר השחקניות רוגע".

ש. מה הופך את אשדוד לקבוצה שהיא לא עוד אחת בליגה?

"אני חושבת שבאמת וזו לא קלישאה, החיבור שלנו השחקניות הוא משהו מדהים. בקבוצה אנחנו מדברות 4 שפות. יש לנו רוסית, עברית, פורטוגזית ואנגלית ואני מדברת את כל השפות האלו. כשצריך לדבר עם הברזילאיות פורטוגזית או עם הרוסיות רוסית אז אני יודעת להתקשר עם כולן וזה תורם לי גם כאחת המנהיגות בקבוצה".

ש. מה את חושבת העתיד צופן לענף הכדורעף באשדוד?

"אני אמנם גרה ברמת גן אבל מדהים לראות את מה שנעשה פה בשנתיים האחרונות מאז שהמועדון הזה קיים. צומח פה דור חדש של ילדים ובני נוער שהתחברו לענף ובהחלט יש עתיד ורוד פה לאשדוד גם לשנים הבאות. המטרה הבאה לקחת אליפות ולהביא את הדאבל".

ליאור לוק. מאמן את אשתו שמאמנת אותו בחזרה (ספורטאי מכבי אשדוד בכדורעף)