מהנאפו לניו יורק ובחזרה – עומרי מדמוני מביא ת'גרוב בשבת הקרובה

ג'אז והעיר הגדולה
מדמוני למד בשטריקר – הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב, דרכם קיבל מלגת לימודים – תכנית אקדמית בשיתוף ה'ניו סקול'. לאחר שנתיים עבר מבחני מלגה ולאחר מכן טס. עזב את הבית החברים ועבר להתגורר בניו יורק.
בשנה וחצי האחרונות הוא מתגורר בברוקלין, שנחשבת לפלורנטין של ניו יורק. קם בבוקר, מתאמן מלא בבית הספר, לומד, מתפתח ומשם בערב יוצא לבלות, להכיר אנשים ולנגן במועדוני הג'אז הפופולריים.

המוזיקה הפכה להיות חלק מחיי היום יום בעיר הגדולה והג'אז נחשב לחיבור בין התרבות האירופאית – המוזיקה הקלאסית לקצב האפריקאי – בעצם נקרא מהפכת ה'ביבופ' שקרתה בשנות ה- 40' במהלך המהפכה השחורה. מוזיקת הג'אז מתנגנת בכל זמן ובכל מקום ורחובות העיר מלאים בנגני ג'אז. המוזיקה נשמעת גם בשפע הברים והמועדונים, מה שעשוי להיראות למבקרים כמסיבה בלתי פוסקת.

מבמת רוקנ'רול וקאברים לג'אז גרובי ויצירה מקורית

הבמה הפתוחה בנאפופו עברה כמה שלבים אבולוציוניים. אם בראשית ימיה הייתה על טהרת הרוקנרול וביצוע קאברים – של "היהודים" ו- Guns N' Roses… מאז הכניסה של מדמוני ושות', החלו לבצע על הבמה יותר חומרים מקוריים והרכבים מקצועיים לפעמים היו מחזיקים ומובילים גם ערב שלם. מדמוני הוביל את הרכב הבית ודאג לשמור על סטנדרט גבוה מבחינת האמנים שעלו להופיע במסגרת אותה הבמה.

הבמה של הנאפו - חיה ובועטת

ש: הקהל האשדודי התחבר לג'אז?

"הגענו למצב שחבר'ה מתל אביב היו באים עד לנאפו באשדוד כדי להיות חלק ולחוות איתנו ערב של מוזיקה, שזה לא היה דבר מובן מאליו", הוא מספר ומוסיף "באותו הזמן, גם הקהל המקומי החל לגבור וזה מדהים לראות איך הדברים האלה, שהייתי עושה בנאפו אני עושה היום בהופעות בברים בניו יורק".

ש: מה מקורות ההשראה שלך?

"יש את ה'אולד סקול', אמנים כמו Dexter Gordon, Hank Mobley,  Wes montgomery
ויש את הג'אזיסטים הישראלים המצליחים כמו עומר אביטל ואבישי כהן – ששניהם למדו באותו בית הספר בו אני לומד. הקטע המגניב שם זה שנותנים לך ללמוד עם מי שבא לך… מצד בית הספר מתאמים מול אמן שאתה מעריך ורוצה ללמוד איתו והוא הופך למנטור שלך למשך סמסטר שלם. אז אביטל למשל – למדתי איתו וזה היה מדהים, פתאום נוצרה לי הזדמנות ללמוד ולשאוב ממנו השראה אמיתית".

ש: מה היעד הגדול שלך?

"האמת? היום אני רוצה למקסם את רמת ויכולות הביצוע שלי – לרמת האיידולים שלי. לזרוק סתם חלום לאוויר זה פחות אני.. אני לגמרי בקטע של למצות את ההווה ולהנות ממנו גם… אני יכול לומר שאני חולם להופיע על אותה הבמה עם ביונסה. בוודאות אני יכול לומר שהיופי בארה"ב זה שאם יש לך מטרה כזו, אתה אשכרה יכול להתקדם אליה – דרך ה'קלאבים, והשטח – הכול קורה שם".

מדמוני והגיטרה

ש: אתה מייצר גם חומרים מקוריים משלך?

"כן, ההופעה בשבת הקרובה בנאפופו תהיה שילוב של כל ההשראות שלי במהלך השנים יחד עם ניב נעים, דולב נחום סבירה, אסף מדמוני (אחי הצעיר), ניר פורמן וליאור לארין. בנאפו היינו מנגנים דברים פאנקיים וגרוביים שתפסו לאנשים את האוזן. אני מערבב את זה עם הג'אז ויהיה לגמרי 'ווייב' טוב".

מתלבטים? הנה עוד משהו שאולי לא ידעתם לגבי מוזיקת ג'אז: הג'אז – רובו אינסטרומנטלי, היה נחשב לאוזן לא מקצועית כמו מוזיקת מעליות, אבל מי שמכיר ושומע את הסגנון מבין שמשם בעצם צמחה מוזיקת הפופ וה- היפ הופ, והג'אז הוא בעצם הסגנון שמניע את כל תעשיית המוזיקה קדימה. כמו שאומרים – הבסיס של הקלאסי הוא הקרקע הכי פורייה ונכונה להתפתחויות מוזיקליות שונות.