מִכְתָּם לְדָוִד- קונצרט הפתיחה של האנדלוסית במחווה לר' דוד בוזגלו

מוזיקה המתחברת לשורשים: כאשר העלייה ממרוקו הגיעה לישראל, היא חוותה משבר זהות. בישראל של שנות ה50  וה 60, פעלה הממשלה לעיצוב החברה במדינה לפי מדיניות כור ההיתוך. משמע, היה ניסיון לחבר בין העליות שהגיעו מארצות שונות ומתרבויות שונות, בתרבות אחידה אחת, וכך ליצור זהות ישראלית משותפת- הישראלי הצבר החדש.

התרבויות עמן עלו היהודים מארצות צפון אפריקה והעולם הערבי נחשבו לתרבויות גלותיות, עדתיות ומיושנות. התרבות הישראלית שביקשה המדינה לפתח ולהטמיע בקרב העולים, התבססה בעיקר על התרבות שהתפתחה ביישוב בארץ ישראל, ועל התרבות האירופית שהביאו אתם העולים בעליות הראשונות.

ניתן היה לשים לב , לאותו דור צעיר כאן בארץ, מתנתק אט אט משורשיו והיה צריך למצוא את הדרך לגרום להם להתחבר לשורשים אלו בחזרה, אם לא בדרך ישירה , אז בדרך עקיפה.

אל מול משבר זהות זה ניצב זוהר כמגדלור רבי דוד בוזגלו , אשר שימש כעמוד תווך של העלייה מצפון אפריקה בשנותיה הראשונות

ר דוד בוזגלו נולד בשנת 1903 בזאווייא הסמוכה למרקש שבמרוקו. היה מורה, משכיל עברי, מלחין, פייטן ומשורר יהודי-מרוקאי שכתב מאות פיוטים ושירים בעברית ובערבית. כמו כן, הופיע בכנסים, באירועים ובהילולות. שמו התפרסם במרוקו בקרב יהודים וערבים כאחד. נפטר ב1975 בישראל ונקבר בבית הקברות צור שלום שבקריית ביאליק.

ר' בוזגלו חתום על מאות יצירות בעברית ובערבית, יצירות שחוללו שינוי והשפיעו רבות על מסורת הפיוט במרוקו ובישראל. הוא מזוהה עם סגנון ייחודי המשלב בין שתי השפות שבתוכן פעל: עברית וערבית – שילוב שהתבטא בלחנים, במשקל ובמצלול אשר יצרו שפה פיוטית חדשה ומקורית. יצירותיו מבטאות את "הגשר" שבין מסורת יהודית דתית לציונות חילונית. יצירותיו עסקו בגאולה, בשבחי הארץ ובקריאה לשלום בין העמים.

מאז ועד היום, משמרת התזמורת האנדלוסית הישראלית ומפיצה את המורשת המוסיקלית שנוצרה בתקופת תור הזהב בספרד. במשך מאות שנים חיברו יהודים ומוסלמים מילים משלהם ללחנים זהים, אלה בעברית ואלה בערבית. עם השנים, הפכו שירים אלה לליבה הפועם של מסורת הפיוט המפוארת של יהדות צפון אפריקה- גשר תרבותי אמיתי בין היהדות לאסלם.