קבלת שבת עם אהוד דנן

מוזיקאי מחונן וסקייטר-על. אהוד דנן (צילום: ג'וד מוסקו)

“קבלת שבת” – פינה חדשה שתביא את ההיערכות לסופ”ש של דמויות שונות בעיר.  והשבוע: אהוד דנן (32), רווק שנולד וגדל בעיר, מתגורר ברובע א׳ וביומיום הוא מורה בבית הספר לסקייטבורד ״הגלגשת״ ובשאר הזמן גיטריסט ואומן.

מתי אתה מתחיל לתכנן את הסופ"ש שלך?

"אני לא מתכנן את הסופ"ש מאחר ואני בן אדם מאד ספונטני, כך שאם קבעתי תכניות הן בד"כ מפריעות לי לממש את מה שאני רוצה בזה הרגע, לכן אני לא מתכנן את הסופ"ש, אלא מחכה לו שיביא את המוזה ואז אני זורם. המוזה שלי מגיעה מתוך הפנאי שלי. ברגע שיש לי חופש אני מתחיל לדמיין דרכים להעביר את הזמן ואני לא מהסס, אני פשוט תופס את עצמי ועושה כל מה שעולה לי לראש – זה יכול להיות בנייה של שולחן/ציור/ניגון/נסיעה על סקייט/טיול או כל דבר אחר שפשוט עושה לי טוב באותו הרגע".

איך אתה מעביר את שישי בבוקר?

"באיזי. זה מתחיל בטיול וקפה עם הכלב ואז לאט לאט מתחיל את הסידורים לשבת, כך שהבית יהיה נקי ומלא בכל טוב. בד"כ אני מחליט לצאת לנסיעה למדבר או לצפון בצורה ספונטנית – במקרים כאלה אני קם ומתכנן את הנסיעה. בד"כ נוסע לכל הטיולים שלי בראש ובראשונה עם הכלב שלי צ׳אפו – הוא הפרטנר הכי טוב ותמיד שם ברגעים הספונטניים. חוץ מזה, החברים שלי שהם גם אנשים מאד זורמים, לכן הרבה פעמים יוצא שאנחנו על אותו הגל, כך שאם למישהו יש ג׳וק בראש לצאת ולטייל אנחנו מיד מוצאים את הדרך וגורמים לזה לקרות. לרוב ניסע למדבר כאשר בערב תמיד תתנגן מוזיקת בלוז וקאנטרי ברקע של מדורה ואוכל טוב עם הרבה כלבים משתוללים".

מי אחראי על סעודת השבת?

"אמא שלי. היא מכינה המון דברים מסורתיים ומודרניים שמכניסים גיוון. בגלל שאני צמחוני אז אפשר לראות על השולחן, לצד המטבוחה ולצד הדגים, מוקפץ אסיאתי עשיר בירקות טעימים עם טופו. בנוסף, אמא שלי מכינה דגים למיניהם – הכי זכור לי זה הטונה עם הרוטב האדום הקלאסי בניחוחות של פעם. זה יכול להיות דגים אחרים בסגנון אחר אבל האמת שזה תמיד מרגיש אותנטי ומיוחד. מה עוד? תפוחי אדמה בתנור, סלטים כיד המלך ועוד המון דברים טובים שקשה לזכור את כולם. לאמא שלי יש לב גדול ואין סוף נתינה, כך שאם היא מתחילה לבשל זה נראה כאילו מגיעים 50 אנשים לסעוד ובעצם אנחנו סביב השולחן רק עשרה".

איך נראית שבת בבוקר אצלך?

"שבת בבוקר זה בד"כ טיולים או פינות נעימות בטבע שאפשר לתפוס רגעי נחת מהמירוץ של השבוע . תמיד כיף שיש בן/בת משפחה או חבר קרוב לצידך מה שעושה את החוויה הרבה יותר משמעותית. אני אוהב את האיזור שאני גר בו. אני נמצא ליד המרכז הישן של א׳ שקרוב לגן אלישבע, לים ולנחל לכיש, כשגם בצורה מסוימת מתחבר לפרדס. בזכות צ׳אפו, הכלב שלי, בטיול אחד אנחנו יכולים לעבור בכל המקומות שציינתי ולעצור פעמים רבות על מנת ליהנות מהאווירה שיש לכל מקום להציע. זה אזור מאד מומלץ לטייל בו כי הוא מרגיש מנותק מהעיר ומלא בחיי טבע, תמיד יש עופות בשמיים ולפעמים אפשר לראות גם שועלים, תנים וכדומה".

שתף אותנו בזיכרון ילדות שלך משבת?

"כשהייתי בן 11 היינו נוסעים כל המשפחה לבקר את אחי הגדול בבסיס חיל האוויר שבפלמחים – היינו לוקחים המון אוכל ופינוקים, אני כמובן הייתי מביא סקייטבורד אז היינו נוסעים על כביש רעוע ביחד ומצלמים תמונות. זה זיכרון משפחתי נעים וכיפי שמשלב את האהבה הכי גדולה שלי מגיל צעיר – סקייטבורד".