קבלת שבת – יובל ברשישת

יובל ברשישת וחבריו הטובים

”קבלת שבת” – פינה המביאה את ההיערכות לסופ”ש של דמויות שונות בעיר והשבוע: יובל ברשישת, בן ה-17 גר ברובע סיטי, הוא תלמיד בית ספר במקיף אמי"ת י' ויו"ר מועצת התלמידים והנוער העירונית הטרי לאחר הבחירות שנערכו לאחרונה. יש לו שתי אחיות ואח אחד –  עכשיו הוא מספר על השבת האשדודית שלו.

מתי אתה מתחיל לתכנן את הסופ"ש שלך?

"אני בדרך כלל לא מתכנן מה לעשות, אלא פשוט נהנה משבתות בבית מאוד. אני מוצא בהן המון נחת ורוגע, ובעיקר רואה בהן מעין בטריות שממלאות אותך באנרגיה לכל ימות השבוע. כמובן שיש שבתות שאני מתכנן מבעוד מועד, כמו שבתות שמתקיימים בהם סמינרים מתנועות וארגונים שאני חלק מהן, או שבתות שבהם משפחתי ואני מתארחים, אבל ברוב השבתות, אני אוהב להיות בבית".

איך מעביר את שישי בבוקר?

"הוא מתחיל רגוע, ואז לאט לאט פותחים בהכנות מסביב השעון לשבת, בין אם זה בניקיונות של הבית ובין אם זה בקניות של עוגות, מטעמים ועיתונים לשבת. למרות הקושי, כל ה"מטלות" האלה מוסיפות במידה משמעותית לאווירה של השבת כיום שלא נכנסים אליו מיד ללא הכנה, אלא רואים בו את פסגת השבוע, ולכן מתכוננים אליו כראוי ומכל הבחינות. אחרי שתמו המטלות וההכנות, אמנם כבר לא בוקר אבל זאת בדיוק השעה לגלוש או להתאמן, במה שנשאר מיום השישי".

מי אחראי על סעודת השבת? 

"סבתא שלי, היא גרה מולי ואחראית על סעודות השבת, יחד עם אבי ואימי שמכינים חלק מהמטעמים. בליל שבת אנחנו אוכלים בעיקר דגים מרוקאיים מדהימים מכל מיני זנים, לדוגמה מושט, או טונה, אורז פרסי טעים שאבא שלי מכין, עופות, בשר ובסוף אנחנו שותים מרק גריסים חם שלא מוותרים עליו אף פעם, גם לא בימי הקיץ. ביום שבת יש בעיקר את החמין המופלא שסבתא שלי מכינה כבר מאז שאני זוכר את עצמי… כמובן שיש גם את הסלטים שפותחים את הארוחה, כמו חצילים אפויים ופלפלים, כאשר הידוע והטעים מביניהם, לטעמי, הוא המטבוחה".

איך נראית שבת בבוקר אצלך במשפחה?

"קמים בבוקר, אני ואבי הולכים לבית הכנסת לשחרית, לפרשה ולמוסף, ולאחר מכן עולים לעשות קידוש ולאכול עוגות וקרואסונים. אחרי זה, אם אחותי מתארחת אצלנו אנחנו משחקים משחק קופסא כמו קטאן, קודניימס, דיקסיט וכדומה, לפעמים גם עם שיתוף פעולה (או הפרעות, תלוי איך רואים זאת) מהאחיין שלי. אם אחותי לא מתארחת אצלי, אנחנו יושבים לקרוא ספרים או עיתונים שונים. אחרי שעתיים או שלוש, כולם קמים לאכול סעודת שבת".

שתף אותנו בזיכרון ילדות שלך משבת?  

"אני זוכר שפעם סבתי הייתה גרה רחוק מאיתנו, במושב זנוח, והיינו נוסעים אליה כל שבת דרך ירושלים (היינו גרים במעלה אדומים אז). יום שישי אחד היה שלג בכמות אדירה בירושלים, ולא היה אפשר לעבור בכבישים של ירושלים או הסביבה, הכל היה חסום. לכן, למרות שסבתא שלי הכינה לנו הכל לשבת בביתה, לא יכולנו להגיע אליה. אני זוכר שנאלצנו לעשות הכנות לשבת בבית, אמא ואבא שלי התחילו להכין אוכל, אחותי עשתה קניות, אחי סידר את הבית. בעיקר אני זוכר שלמרות כל הלחץ עמדנו במשימה, והשבת הזאת הייתה מאוד כיפית, במיוחד בגלל השוני שלה ממה שהכרתי בדרך כלל."