קבלת שבת – אתי אטיאס

”קבלת שבת” – פינה המביאה את ההיערכות לסופ”ש של דמויות שונות בעיר והשבוע: אתי אטיאס (75) תושבת העיר, לשעבר יועצת ראש העיר לשוויון מגדרי, חברת מועצת העיר , יו" ר ויצו אשדוד וחברת הנהלת ויצו ישראל ועוד, גרה ברובע יא עם בעלה גדי גמלאי אלתא וסופר, אם לארבעה וסבתא ל12 נכדות/ים.

מתי מתחילה לתכנן את סוף השבוע ?

"את סוף השבוע מתחילים לתכנן כבר באמצע השבוע: מי מגיע בשישי? מי בשבת? למי יום הולדת ובכלל, לפי זה מתכננים קניות ובישולים. חשוב לי לציין שכל חיי גם כשהייתי בשיא הפעילות ולפעמים גם שיא הלימודים לתואר ראשון ושני סוף השבוע היה קדוש ומוקדש כולו למשפחה כך השתדלתי לשמור על איזון משפחה ועבודה ופעילות ציבורית" .

איך את מעבירה את שישי בבוקר ?

"הבישולים לרוב מתחילים ביום חמישי בערב וזה בעיקר הסלטים המבושלים שהם גולת הכותרת של הארוחה. כמו כן להספיק כל מה שלא מספיקים באמצע השבוע, סידורים בבית ובחוץ. לא פעם השתדלתי והצלחתי לסיים את רוב הפעילות ולא לוותר על הפסקה ולהצטרף יחד עם גדי לכוס קפה עם חברים אבל גם לנצל הזדמנות לסיים עבודה ללימודים או לתכנן את הפעילות לשבוע או לעבוד על איזה יוזמה חדשה, תוך כדי הפעילות במטבח הראש תמיד עבד וחשב ותכנן" .

מי אחראי על סעודת השבת ומה המאכלים העיקריים ?

"חלוקת התפקידים היא שגדי אחראי על הקניות ואני על סעודת השבת, תכנון וביצוע .אני חייבת לציין שהבישול שלי הוא על טהרת הבישול המרוקאי .גיליתי אותו עם נשואי, גיליתי כמה הוא עשיר וטעים ודור ההמשך מכור לו גם. אין מצב , גם כשאנחנו נוסעים לילדים שלא נגיע הם צידנית עם הסלטים ,בעיקר המטבוחה שהופכת למנה העיקרית על פרוסת חלה טריה. המנה הראשונה המנצחת לפי המסורת של העיר פז שם נולד גדי היא דגים עם חומוס , ולפעמים גם סלמון עם כל התבלנים. ברור שמצטרפים לזה פשטידה, עוף ,בשר ולרוב גם קוסקוס מעשה ידי , שיהיה מבחר לכולם ".

איך נראית השבת בבוקר אצלך במשפחה? 

"שבת בבוקר מאופיינת בשלווה ורוגע. זה מתחיל בארוחת בוקר כיד המלך, בקריאת עיתונים וספרים וברקע צלילי שאנסונים צרפתיים אהובים .ההמשך תלוי במזג האוויר ובילדים . כשמזג האוויר מאפשר לא מוותרים על הליכה בים, אשדוד היא אוצר גלום של יופי, נחת ורוגע. אני נושמת אותה עמוק לנשמה. כשהילדים באים זה שמחה ואושר של חיבוקים ומשחקים משותפים וחוויות מיוחדות" .

שתפי אותנו בזיכרון ילדות 

"נולדתי בארץ אבל בהיותי בת 5 ההורים חזרו לטנג'יר ושם זכיתי לגדול, עיר יפהפייה ומיוחדת, מרכז של ארבעה תרבויות שחיו באחווה וידידות אמיתית .אלינו השבת הייתה על טהרת הבישול הטורקי והאיטלקים כמוצאם של הוריי .ערב שישי הדלקת נרות , קידוש ובשבת אבא היה חוזר מבית הכנסת עם הטלית עדיין על כתפיו וגם כך עשו כל היהודים והעיר כולה לבשה שבת .אני למדתי בתיכון צרפתי לכן למדתי ביום שבת אבל כמנהג החינוך הצרפתי למדנו עם הפסקת צהריים של שעתיים מה שאפשר לי להיות בסעודת השבת ולחגוג עם כולם – זכרונות שמרגשים אותי עד היום" .