נועל את השער: אורן מאירוביץ' השוער של הפועל אשדוד בראיון זכייה בגביע

ש. הגעתם אל גמר הגביע במומנטום שלילי של חמישה הפסדים. איך עשיתם את הסוויץ' כדי לזכות?

"הייתה תקופה מורכבת עם לאו דווקא דברים שקשורים אלינו או ליכולת. היו פציעות ועומס מנטלי וסגל קצר לפעמים שזה לא עזר לנו, אבל זה משהו שקורה בספורט וכל קבוצה מצליחה חווה גם את הרגעים האלה בעונה ואני מקווה שאחרי הניצחון בגמר זה יהיה מאחורינו".

ש. איך ההרגשה הייתה אחרי הזכייה?

"הרגשה מדהימה, באמת משהו שבשבילי לחוות בפעם הראשונה היה רגע מאוד מכונן. המשפחה שלי ספציפית לא יכלה להגיע למשחק הזה אבל הם מגיעים ותומכים תמיד. אני שכיר בfedex והגיעו הרבה ח'ברה מהעבודה שלי עם המשפחות שלהם וזה היה מרגש".

אורן מאירוביץ' בטירוף (משה דהן)

אנשים טובים שעובדים עם הלב ועובדים חכם

בניגוד למאירוביץ', עבור מועדון הכדוריד האדום מאשדוד, הזכייה בגביע הייתה כמובן מרגשת, אבל כבר דבר שהפך לעניין שבשגרה. זה היה תואר חמישי ברציפות בשנתיים האחרונות, אחרי הטראבל בעונה שעברה והזכייה בגביע האיגוד השבוע.

לדעתו של מאירוביץ' זה לא מפתיע במיוחד "כשהייתי פה לפני כמה שנים אז אשדוד לא הייתה בטופ והיא התחילה בדיוק את העלייה שלה. יש כמה גורמים באמת לצמיחה הזאת של אשדוד בדרך להיות המועדון המוביל בארץ בכדוריד. יש את הקידום של השחקנים שבזמנו היו צעירים יותר כמו עמרי קושמרו ואיתי סוויסה ויוסי ביטרמן שכבר לא איתנו בקבוצה והם עשו את תחילת השינוי, והיום הם שחקנים שמובילים את הקבוצה הזו. זה התבגרות של המועדון שחייב לעבור כזו דרך ואני שמח שאני חוזר לפה לקבוצת צמרת ומצליח לעשות תארים בקבוצה הזאת.

ההנהלה האמינה כל הזמן שאפשר להיות בטופ של הענף. יש פה אנשים טובים שעובדים עם הלב ועובדים חכם".

ש. איך אתה מסביר את שינוי ההגמוניה בענף שלפני כמה שנים היה בשליטה בלעדית של הקבוצות מראשון לציון?

"ההגמוניה השתנתה אין ספק. פעם רק ראשון לציון הייתה עיר הכדוריד של ישראל והדברים היו מרוכזים שם. זה מבורך שעוד קבוצות ועוד אגודות גדלות ומגדלות שחקנים טובים והכול גם אלמנטים של תקציבים וזה מעולה שיש קבוצות עם תחרות בענף וזה לא רע שהתארים יוצאים מחוץ לראשון לציון, זה טוב לכדוריד ולשחקן הישראלי ".

ש. מה הייחודיות של המועדון הזה?

"לכל קבוצה יש את הייחודיות שלה ואי אפשר להשוות את זה, אבל החדר הלבשה פה הוא באמת משפחה גדולה. אנחנו נהנים להיות ביחד באופן חברי והלחץ נשאר בחוץ ואנחנו יודעים לשים בצד את המקצוענות וכשעולים לפרקט אז הכול נהיה מקצועי. גם ההנהלה משרה הרבה רוגע ויש לנו שחקנים מנוסים שיודעים מה הם עושים".

אנדראה ווקיביץ' המאמן. היה חלק חשוב בצמיחה של המועדון (משה דהן)

אשחק כל עוד הגוף ייתן לי – גם עד גיל 40

אם יש משהו שמייחד את הפועל אשדוד זה בעיקר הותק של השחקנים בקבוצה, כשמעבר לגיל הפרסונלי, יש גם את עניין הצמיחה של חלק גדול מהשחקנים והצוות המקצועי במועדון.

לצד הקפטן הוותיק עומרי קושמרו, יש את הדור הצעיר יותר כמו איתי סוויסה, אור פרקש ולו אקסברוד שגדלו במחלקת הנוער וכיום מובילים את הקבוצה הבוגרת אל פסגת הבמה של הענף בישראל.

"הזרים פה חלק מהם כבר כמה שנים וההתאקלמות די קלה. כל זר שמגיע לפה מרגיש פה כמו משפחה, אין פה שחקן שמרגיש שהוא בצד או שונה וזה לא משנה מה הגיל או המוצא שלו, כולם מחבקים את כולם".

ש. זו קבוצה עם שני שוערים מצוינים, אתה וסבטיסלב ורקיץ'. איך היחסים ביניכם?

"זה שיש פה שני שוערים טובים מאוד זה גורם לי להיות יותר נינוח. אני יודע שגם אם לא הולך לי אז יש לנו עוד שוער שיכול לעשות את העבודה בצורה מצוינת. אין את הפריבילגיה הזאת לכל קבוצה וזה כמעט לא קורה שיש שני שוערים דומיננטיים. כמובן שזה דוחף וזה נותן דרייב לתת בראש כמו שאומרים. אני ספורטאי שרוצה לשחק ולתרום לקבוצה כמה שאפשר והיחסים ביני לבין ורקה הם מדהימים. יש בינינו סופר פרגון אחד לשני והוא אדם מדהים ומצחיק שאני גם לומד ממנו המון".

ש. המאמן שלכם אנדראה ווקיביץ' הודיע שיעזוב בתום העונה. אבידה גדולה?

"קודם כל אנדראה אדם מיוחד והוא חבר לפני שהוא מאמן. עצם זה שגם בראיון שלו אחרי הזכייה בגמר הוא אמר שהוא קודם אבא, אחר כך בעל ואז מאמן, זה מסביר הרבה על האישיות שלו. אפשר לדבר אתו על כל דבר והוא מאוד אנושי. הוא מאמן של שחקנים והוא בעצם עוזב אותנו שנה הבאה ומשאיר פה בור מאוד משמעותי ואני מקווה שיהיה מחליף ראוי. הוא עשה פה הישגים מדהימים והעמיד פה קבוצה מצוינת ומאומנת ואני מאחל לו בהצלחה מכל הלב".

הפועל אשדוד הפכה לאימפריה של הכדוריד הישראלי (משה דהן)

ש. תספר קצת על עצמך איך התחלת להיות שוער ומה התכנון לגבי העתיד?

"אני משחק כדוריד בערך מגיל 8 וכמובן שהתחלתי בתור שחקן, אבל תמיד הייתי שוער כדורגל טוב בגילאים קטנים וכתושב הקריות אז שיחקתי גם בהפועל חיפה ובסופו של דבר נמשכתי לשער.

אני אשחק כל עוד הגוף ייתן לי וכל עוד אני אהנה ואחייך.

אני בנבחרת הייתי מגיל 18 עד 27 וראיתי עולם ושיחקתי נגד הנבחרות הכי טובות, אבל אני משאיר את הבמה לצעירים ולגבי הקריירה האישית אז כל עוד יהיה לי טוב באשדוד וירצו אותי פה אז אני אמשיך כאן".

ש. לסיום, הפועל אשדוד תזכה גם העונה באליפות?

"אני מקווה מאוד שנזכה והכול תלוי בנו. מקווה שנתחיל להיות יציבים ונדע להראות את הכדוריד שלנו ובמיוחד את ההגנה שלנו ודרך זה נביא את האליפות".

אורן מאירוביץ' במחווה לאמיליאנו מרטינז שוער נבחרת ארגנטינה (דף הפייסבוק של אורן מאירוביץ')