“מתחת לדיונות של אשדוד מסתתרת מעין קיסריה קטנה”

סער גנור, ארכיאולוג ומנהל מחוז אשקלון ברשות העתיקות ראה כבר הכל ועדיין, גילוי עמוד השיש בחוף הים הוא מבחינתו ממצא מרשים ועדות נוספת לעושר המסתתר מתחת לדיונות החוף באזור הפארק האקולוגי. בראיון ל'אשדודי' הוא מדבר על העבר הביזנטי של העיר העשירה שהייתה באשדוד, על הגן הארכיאולוגי שרשות העתיקות רוצה להקים בשיתוף עיריית אשדוד, המצודה שהפכה לפנינה תיירותית "משמח אותי לראות ילדים מתרוצצים בה ומקבלים הסברים" ועוד. קפיצה למאה ה-5 לספירה// ראיון

article

 

עמוד השיש המרשים שהתגלה בחוף הים באשדוד לפני כשבועיים הזכיר לכל חובבי הארכיאולוגיה, ולא רק, על העבר המפואר של העיר בתקופה הרומית-ביזנטית. במקביל למצודה שמוכרת לכל תושבי העיר (מהמאה ה-7 לספירה), שהפכה לפנינה תיירותית מושקעת, העמוד שנמצא הוא חלק מהעיר השוכנת מתחת לחולות שחלקים ממנה נחפרים בימים אלו על ידי צוותו של פרופסור אלכסנדר פנטאלקין מאוניברסיטת תל אביב.

למרות שראה במהלך הקריירה אינספור תגליות ארכיאולוגיות מרשימות, ארכיאולוג המחוז סער גנור עדיין מתפעל ומתרגש מהאוצרות שחבויים מתחת לאזור החוף באשדוד. בראיון ל’אשדודי’ הוא מספר על עברה הביזנטי של העיר שמתוארת כעיר “שיש לה רחובות עמודים, כנסיות ואפילו נימפאון – מזרקה מאוד גדולה במרכז העיר”.

אשדוד מוזכרת במקורות ההיסטוריים כ”אזוטוס פאראליוס”. במפת “מידבא” העתיקה שנמצאה בעבר הירדן, שהיא למעשה רצפת פסיפס של כנסייה שעליה צוירה מפה של העולם הקדום מופיעה אשדוד בשם זה כשמסביבה 4 כפרי ספר. גנור מסביר שבהשוואה לימינו, אשדוד המתוארת במפה משתרעת מרחוב הגלבוע ברובע יא’ עד לחוף המצודה ומשם ממשיכה עד לחוף באר שבע ברובע טו'”.

הכתובת שנמצאה באשדוד פוענחה על ידי ד”ר לאה די סגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ולפיה התיארוך על פי המניין הגאורגי הוא לשנת 539 לספירה. חשיבותה של הכתובת היא בכך שהיא למעשה ההופעה הקדומה ביותר של השימוש במניין הגאורגי בארץ ישראל, שנים ארוכות לפני שנעשה בו שימוש בעולם.

ברמת הקוריוז ניתן לומר שאשדוד שבה ריכוז גבוה של עולים מגיאורגיה הייתה בעלת ציביון גיאורגי עוד מימים ימימה. על פי פרופסור פנטאלקין שחופר בעיר, גילוי הכתובת היא הפעם הראשונה שנחשפים כנסייה או מנזר גאורגי לחוף הים הישראלי. לדבריו, המקורות ההיסטוריים מספרים כי הנסיך והבישוף הגיאורגי המפורסם פטר האיברי שהה באשדוד-ים לפני מותו, ועתה נראה שנחשפו בפועל עדויות להשפעתו בעיר אשדוד ים הביזנטית. על פי החוקרים המבנה שרק החל להיחשף, הוא חלק ממכלול ארכיאולוגי רחב היקף המצוי בדרומה של העיר אשדוד המודרנית.

מפת מידבא (צילום: מרכז להבה קרית שמונה, תמונה מאלבום אסתר הורנסקי, מתוך אתר פיקיויקי)

כל החלק הצפוני לא היה קיים?
“היו עוד אתרים כאלה ואחרים באשדוד, אבל אשדוד שאני מדבר עליה – העיר הגדולה של התקופה הביזנטית שמתחבאת מתחת לחולות נמצאת מתחת לשטח של הפארק האקולוגי. מתחתיו, מתחת לדיונות מסתתרת מעין קיסריה קטנה מתחת לאשדוד שעדיין לא נחפרה בצורה מלאה.

“מה שכן אנחנו מכירים, זה שלאורך הטיילת חפרנו 2 אחוזות קבר שכולם כבר מכירים אותן שמתוארכות למאה ה-4 עד ה-6 לספירה ובעצם מבטאות את העושר של העיר. מדוע? מכיוון שאם היית ‘פשוט-עם’ כמוני אז אני הייתי נקבר בקבר שוחה פשוט בלי שום סממן מיוחד אבל עשירי העיר נקברו בקברים בנויים. הסיבה לכך היא קודם כל שאין מערות באזור אשדוד אז נאלצים לבנות והדבר השני הוא שיש להם את הממון אז יכולים לבנות אחוזת קבר משפחתית”.

גנור מסביר על הקשר בין ממצאים אלו לכנסייה שנחפרת על ידי פרופסור פנטאלקין. “אלכס מצא כנסייה מאוד מרשימה ומרכזית מהתקופה הזו הביזנטית שלהערכתי גם היא מופיעה במפת מידבא. צפונית למצודת אשדוד ים נמצא העמוד שהוא חלק מכניסייה נוספת שיכול להיות שגם היא מתוארת במפת מידבא”.

צוותי הסיור שמצא את העמוד בחוף (צילום: רשות העתיקות)
רצפת הפסיפס שנמצאה באשדוד. בחפירות על ידי הצוות של פרופסור אלכסנדר פנטאלקין (צילום: רשות העתיקות)
חלק נוסף מרצפת הפסיפס באשדוד (צילום: רשות העתיקות)


הכל מתחבר יחד לתמונה אחת שמחזקת את תיאוריות הארכיאולוגים על האזור. “ראה איזה דבר יפה יש לנו” אומר גנור, “התאמה מרשימה מאוד בין המקורות ההיסטוריים לממצא הארכיאולוגי ולעמוד הזה שהוא רק קצה הקצה של כנסייה מפוארת שצריך לחפור אותה”.

אבל ממצאים מרגשים לחוד ומציאות לחוד. במדינת ישראל יש יותר מ-30 אלף אתרי עתיקות בכל זמן נתון. לדברי גנור רשות העתיקות לא יכולה וגם לא מעוניינת לחפור בכל מקום, כי באקט החפירה עצמו, כפי שהוא מסביר, “אתה בעצם הורס – אי אפשר להשיב את המצב לקדמותו ואנחנו טוענים שהמשאב הארכיאולוגי, שהוא הכי חשוב שיש למדינה כמדינה צריך שיישמר גם לדורות הבאים ולכן לא נעשה את הכל בבת אחת”.

שיתוף הפעולה בין רשות העתיקות לעיריית אשדוד הוביל לשיפוץ ושדרוג המצודה והיד עוד נטויה. “אנחנו עובדים עם עיריית אשדוד ותיירות אשדוד בצורה באמת יוצאת מן הכלל טובה, פיתחנו רק לאחרונה את מצודת אשדוד ים ולאחרונה שהייתי שם ראיתי קבוצות של ילדים מתרוצצים ומקבלים הסברים וזה עשה לי טוב על הלב – בשביל זה אני עובד וזה יוצא מן הכלל”.

יש התאמה מרשימה מאוד בין המקורות ההיסטוריים לממצא הארכיאולוגי ולעמוד הזה שהוא רק קצה הקצה של כנסייה מפוארת

“בסופו של דבר” אומר גנור, “לכל דבר יימצא הזמן והתקציב. כרגע אנחנו פועלים לגייס משאבים על מנת לפתח את הכנסייה שנחפרה על ידי פרופסור פנטאלקין ולהציג אותה לקהל ברחוב גלבוע כחלק משת״פ ייחודי. אני מניח שגם הכנסייה שלה שייך העמוד תיחפר במועד כזה או אחר ותוצג לקהל הרחב”.

איך מונעים מסקרנים להגיע ולהתחיל חפירות פיראטיות?
“קודם כל חפירה באתר עתיקות היא עבירה שדינה ומאסר אז אני מניח שאזרח נורמטיבי לא ירצה בזה, ואתה יכול לכתוב את זה כדי שכולם יידעו. אנחנו בכוונה לא רוצים לומר ספציפית איפה מצאנו את העמוד כדי שסקרנים לא יחשבו שזה רעיון טוב. בכלל, יש להשאיר את החפירות לארכיאולוגים כי זה המקצוע שלנו”.

לאן פריט כזה, כמו העמוד עובר עכשיו?
“הפריט עובר לאוצרות המדינה שזה במחסנים גדולים של מדינת ישראל המנוהלים על ידי רשות העתיקות, ויש לנו כמה וכמה כאלה, ושם הוא יהיה עד שתהיה תצוגה ארכיאולוגית באשדוד ואז העמוד יחזור לאשדוד”.

אז באשדוד צפוי לקום גן ארכיאולוגי?ֿ
כן, גן אריכאולוגי כמו שיש בערים אחרות ואני מקווה שגם באשדוד נעשה את זה. כרגע אין בעיר תצוגה מסודרת וכל מה שמצאנו באשדוד שמור אצלנו עד להקמת הגן שאני מקווה שיבוא בהמשך”.

מחפשים לזה תקציב?
“כן בוודאי. זה לא באחריותה של רשות העתיקות לנהל אתרים, אז כמו שעירייה שמה נדנדות בשטחה או ספסלים כך היא גם תצטרך להקים מיוזמתה גן ארכיאולוגי.

אנחנו קרובים לזה – יש כבר מקום שמדברים עליו או שזה עוד רחוק?
“אנחנו תמיד קרובים אבל רחוקים. כארכיאולוג, אנחנו אומרים, הכי קרוב שאתה מגיע הוא תמיד יותר מדי רחוק. לכל דבר יש זמן, רק עכשיו סיימנו את המצודה שעלתה המון כסף בעיקר לעירייה”.

סער גנור. “כשהייתי במצודה ראיתי קבוצות של ילדים מתרוצצים ומקבלים הסברים וזה עשה לי טוב על הלב – בשביל זה אני עובד

אנחנו כתושבים מממנים את זה
“זה חלק מהמורשת שלכם עכשיו וזה מונומנט שהוא יחידאי בארץ. אני חושב שכך צריך לנהוג באתרי עתיקות”.

אתה יודע, יש מי שטוען שלא היה צריך לשלוח יד באתר היסטורי שכזה והיה צריך להשאיר אותו אותנטי כפי שהיה
“אני מסתובב כמנהל המחוז בכל מיני מקומות בעשור האחרון, וכשהגעתי לשם בפעם הראשונה אני מוכרח להגיד שראיתי שם יותר פשע ורשע מאשר מקום יפה. היו שם מזריקי סמים ובאנגים ואני לא רוצה להרחיב, לכן אני חושב שעכשיו שהמקום הוסדר וקבוצות ילדים מגיעות למקום זה בהחלט יוצא מן הכלל”.

מבחינת חשיבות היסטורית הממצא הוא עוד משהו טריוויאלי או משהו בעל ערך עולמי?
“אאיר את עיניך במשהו, זהו עמוד שיש, והשיש מגיע לישראל רק באמצע המאה השנייה לספירה,. השיש הוא מוצר שלא קיים בישראל הוא לא משאב טבעי ולכן מייבאים אותו. היום אנחנו יודעים שייבוא השיש הגיע מהים האגאי לעתים מאזור יוון או איטליה, שם יש מחצבות שיש שייצאו לכל העולם אז סביר ביותר שהגיע משם. בתים פרטיים בד״כ לא בונים בשיש אלא רק מבני ציבור ועמוד השיש הזה הוא רק אחד מתוך עשרות שיהיו שם ויתמכו את גג הכנסייה שעמדה שם לפני 1500 שנים. זהו עמוד שיש שמפאר מבני ציבור – מה שיהיה מעניין זה המבנה”.

מה הסיכוי שלדעתך תמצאו שם כנסייה בעלת ערך שתגלה לכם משהו חדש על האזור?
“סביר להניח שזה מה שיקרה”.

imageעוד כתבות

imageהמלצות נוספות

image
image
בודק...