קבלת שבת – שיר אקנין

"בשבת אני לוקחת את הזמן עד שכולם מתעוררים". שיר אקנין (צילום פרטי)

"קבלת שבת” – פינה המביאה את ההיערכות לסופ”ש של דמויות שונות בעיר והשבוע: שיר אקנין בת 26 גרה ברובע ט' בעיר – היא עובדת בתפקיד שוזרת בחנות הפרחים שלה "שושנה שלי". היא התחתנה ממש לפני חודש עם שרה – עכשיו היא מספרת על השבת האשדודית שלה.

מתי את מתחילה לתכנן את הסופ"ש שלך?

"האמת היא שאת סופי השבוע שלי אני משתדלת לנצל כי אני בדרך כלל, תודה לאל, עמוסה במהלך השבוע. אני מחפשת לשמוע מ-שרה או מהחברים רעיונות שעולים להם בראש לטיול או סתם חשק לאיזה מאכל מסוים. כך בשבת להיכנס לרכב ופשוט לנסוע, גם אם זה אומר עד נצרת בשביל שווארמה שהמליצו עליה".

איך את מעבירה את שישי בבוקר?

"בשישי בבוקר אני נוהגת לארח בשושנה את הבאים לביקור. אני שוזרת עם כוס יין ומוזיקה שאני אוהבת, עד שעתיים שלוש לפני שבת ואז משם לדורוני, בית הקפה החדש ברובע א' – לרוב בשישי צהריים יש הופעות טובות. כיף לקבל ככה את השבת ואז מנוחה קלה, להתארח אצל אמא שלי או אצל המשפחה של שרה ".

מי אחראי על סעודת השבת?

"אצל אמא שלי היא המלכה שאחראית לכל האושר והטוב שהיא מגישה – זה באמת תמיד כיד המלך עם הדברים הכי טעימים שיש. בדרך כלל סלטים טובים, הדג של שבת ומיליון ואחד סירים שהיא תמיד מגזימה ומכינה לגדוד".

איך נראית שבת בבוקר אצלך במשפחה?

"שבת בבוקר זה דיי באיטי. אני לוקחת את הזמן עד שכולם מתעוררים, אוכלים ארוחה יחד עם מוזיקה של אמא שלי שהיא תמיד שמה ברקע ואז משתדלת לצאת ולהנות בחוץ או לטייל".

שתפי אותנו בזיכרון ילדות שלך משבת?

"התרגלתי מילדות: ההורים היו נוהגים לקחת את החמין של שבת ופשוט לצאת איתו לאכול בחוץ, לרוב זה היה פרדס פיקניק כזה שתמיד היה מתחיל מצומצם ומסיר חמין אחד בסוף היו אוכלים אין סוף חברים שהיו מצטרפים – משהו במנהג הזה נשאר איתי עד היום, ואמן לנצח".