קבלת שבת – עם רוית כנפי

קבלת שבת” – פינה המביאה את ההיערכות לסופ”ש של דמויות שונות בעיר והשבוע: רוית כנפי (49), גרה ברובע ד' בעיר עם עידו וליאור הבנים שלה, כשגם סלייצ'ו הכלב מארח להם חברה טובה. יש הזוכרים אותה  כנערת היופי-עשרה וסגנית מיס אירופה לשנת 92 אך כיום היא קוסמטיקאית וטכנאית M.T.DERM ומעצבת גבות כבר 25 שנה. עכשיו היא מספרת על השבת האשדודית שלה.

מתי את מתחילה לתכנן את הסופ"ש שלך?

"כמישהי שלא זזה בלי יומן ולו"ז קבוע במשך השבוע, אני מקפידה שסופי השבוע שלי יהיו מאווררים ולא מתוכננים. מה שבא ברוך הבא. לרוב אמצא את עצמי בנסיעה דרומה או צפונה, במשתלה, בישיבה מגניבה עם חברים או סתם בהליכה שקטה עם סלייצ'ו בים".

איך את מעבירה את שישי בבוקר?

"לאחרונה שישי בבוקר שלי השתנה עם שחרורו של ליאורי שלי מצה"ל – פחות מטלות ופחות להספיק. אם עד עכשיו ניקיתי, קניתי, סידרתי, החלפתי, קיפלתי והתחבקתי עם מכונת הכביסה אז בחודשיים האחרונים אני מוצאת את עצמי מבשלת בכיף עם ג'ריקן קפה, בלי לחץ ועם המון רוגע בהתעסקות ובעשייה".

מי אחראי על סעודת השבת?

"מי יכול להיות אחראי ?! אני מבשלת הכל (מלבד מטבוחה שקונה לאחר התייאשות מהכנתה והפנמה שיש דברים אחרים שאני יותר טובה בהם). אני אוהבת להתעסק במטבח והמאכלים משתנים משבת לשבת. יש מנות קבועות שאנו אוכלים בחגים כמו : מרק קניידלך, מצברייט או בורמוליקוס (בפסח) אבל בעיקרון אנחנו זורמים עם הכל. יש קידוש, בקבוק יין, הבית פתוח, החברים של הבנים מגיעים ואלה באמת רגעים מבורכים. פעם בשבועיים שלושה ,הילדים מתארחים אצל אביהם ובת זוגתו, חוזרים שבעים ומדושנים ואין שמחה ממני על כך".

שתפי אותנו בזיכרון ילדות שלך משבת?

"אני טיפוס כ"כ נוסטלגי. לבקש ממני זכרון ילדות אחד זה כמו לבקש ממני לפתור סודוקו עכשיו. נתחיל בנסיעות באופל סטיישן האדומה של אבא (ז"ל) למשפחה במושב צור-משה כשברקע הלהקות הצבאיות ברשת ג'. הקטיף בפרדסים של סבא וסבתא עם כל בני הדודים. אחיי הגדולים שלימדו אותי לגלוש בגיל 11 והחזייה של הבגד-ים שנעלמה בים. האוהלים שההורים היו מקימים לשבועות שלמים בחופיי ים-המלח ואילת, הנסיעות הבלתי נגמרות לנואבה שעוד היתה שלנו. הבית ששרפתי בטמטומי כאשר טיגנתי צ'יפס ואחרי שניה שכחתי שאני רעבה וירדתי לים בזמן שהשמן בסיר מדליק את כל המטבח. טיול הראפטינג בכיתה י'א עם החבר'ה בצפון שבו כמעט טבעתי לאחר שהאבוב שעליו ישבתי התהפך ושערותיי נכרכו סביב ענף בקרקעית – מדובשם ומעוקצם. כולם עיצבו ובזכותם הם אני".