“כי ביום הזה יכפר עליכם”: מה הן הלכות ואיסורי יום הכיפורים?

צום יום הכיפורים נחשב ליום הקדוש ביותר עבור העם היהודי - אף יותר מיום טוב. כמה שעות לפני כניסת הצום שייערך כ-25 שעות, עשינו לכם סדר ב-מה מותר ומה אסור ובעיקר איך מכינים את הגוף ליום התמודדות לא פשוט. צום מועיל וגמר חתימה טובה לכולם!

image 143 imageתגובות imageהדפסה
article

(הידברות)

“וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה’. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם”. כך צום יום הכיפורים הוזכר בפעם הראשונה בתורה בחומש ‘ויקרא’ פרק כג’.

תענית יום כיפור נחשב לצום השני בלוח השנה העברי, שבעה ימים לאחר צום גדליה שמגיע מיד לאחר ראש השנה, ומתפרש לדברי חכמים ולפי ההלכה כיום הקדוש ביותר עבור העם היהודי מלבד יום השבת.

ביום זה נוהגים להתענות כ-25 שעות, מערב כניסת הצום השנה בשעה 18:00 בי’ בתשרי ועד הערב שלאחר מכן בשעה 18:56. בבתי הכנסת השונים מתפללים ביום זה חמש תפילות (ערבית שכוללת את ‘כל נדרי’, שחרית, מוסף, מנחה ותפילת נעילה שנחשבת לעוצמתית ביותר ובה ננעלים שערי שמיים).

 

הלכות הצום:

 

סעודה מפסקת

הצם כפי שאוותה נפשו. מצווה מן התורה להוסיף מחול על קודש ולכן יסיים הסעודה מעט לפני השקיעה כדי שיוסיף מחול על קודש. דין זה נוהג בין בנשים ובין בגברים

אם סיים סעודתו והפסיק לאכול מבעוד יום, יכול לחזור לאכול כל זמן שלא קיבל על עצמו התענית.

בגדים נאים

מצווה ללבוש בגדים נאים ונקיים ביום כיפור, וכן פורסים מפה יפה על שולחן, כמו בשבת קודש.

הדלקת נרות

מצווה להדליק נרות לכבוד יום כיפור ויברך: “ברוך אתה ה אלוקינו…וציונו להדליק נר של יום כיפורים”. כל המצוות מברכים עליהן ועוברים לעשייתן, ולכן יברך על הדלקת נרות ואח”כ ידליקם.

אין מברכים שהחיינו בהדלקת הנרות. מצווה להדליק נר לכבוד כיפור גם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות

כשחל יום כיפור בשבת ידליק נרות כמו בשבת ויברך:”…. וציוונו להדליק נר של שבת ויום הכיפורים”.

איסורים ומותרות:

האסור והמותר ביום הכיפורים

ישנם מספר איסורים בכיפור: 1. אכילה ושתייה – אסור מהתורה. 2. רחיצה – אסור מדרבנן. 3. סיכה – אסור מדרבנן. 4. נעילת הסנדל – אסור מדרבנן. 5. תשמיש המיטה – אסור מדרבנן. 6. עשיית מלאכה (ל”ט מלאכות) – אסור מהתורה.

אכילה ושתיה

אסור לאכול ולשתות ביום הכיפורים והאוכל חייב כרת. אדם המצטער הרבה בתענית יום הכיפורים, רשאי ליטול כדור “קלי-צום” קודם התענית כדי להקל על עצמו.

רחצה

אסור לרחוץ בתשעה באב ואפילו אצבע קטנה אסור להושיט למים בין בחמים ובין בצוננים.

רחיצה המותרת וכיצד נעשית

רחיצה שאינה לשם תענוג אלא לצורך מצווה או לשם נקיון מותרת, ולכן: כשנוטל ידיו בבוקר נוטל עד סוף קשרי אצבעותיו. כשיוצא מהשירותים נוטל עד סוף קשרי אצבעותיו. כהן שעולה לברכת כוהנים נוטל עד סוף הפרק כרגיל. אדם הפטור מתענית ואוכל לחם, נוטל ידיו כרגיל עד סוף הפרק (ואם אוכל כביצה 56 גר מברך על הנטילה). אדם שידיו מלוכלכות, שוטף ידיו כמה שצריך להוריד הלכלוך

מותר לרחוץ תינוקות, אך בזמן הזה נהגו להחמיר, ואם מלוכלכים בצואה מותר לרחצם ואין להחמיר כלל

נעילת הסנדל

אסור לנעול נעלי עור, בין לגברים בין לנשים. אף סנדל שרק מחופה בעור מלמעלה אסור לנעלו. נעלי גומי, בד, עץ וכדומה – מותר (רק נעלי עור אסור). קטנים שלא הגיעו לחינוך – טוב לחנכם במצוות נעילת הסנדל (אך מעיקר הדין הם פטורים) וינעלו נעלי גומי. יולדת (בתוך 30 יום ללידתה), וחולה אפילו שאין בו סכנה, ובמקום שיש חשש לנחשים – מותרים בנעלי עור. נעלי עור אינם מוקצה (שכן פעמים יש היתר לנעלם כגון לחולה כפי המבואר לעיל).

עשיית מלאכה

יום כיפור אסור בעשיית מלאכה כמו בשבת, בין המלאכות האסורות מהתורה ובין איסורי דרבנן כמוקצה.

sss

מאות אלפי יהודים בתפילת הסליחות בכותל בזמן עשרת ימי תשובה (אתר הכותל)

 

הפטורים מתענית יום הכיפורים:

יולדת: בתוך שלושה ימים ללידתה: אסור לה לצום אפילו אם רוצה. בין היום השלישי ליום השביעי ללידתה: – אם אמרה בפירוש שרוצה לצום: תצום. אם לא אמרה כלום: פטורה ומאכילים אותה. מהיום השביעי: דינה ככל אדם וחייבת לצום. חישוב הימים הנ”ל הם מעת לעת משעת הלידה ממש.

אישה מפלת: דינה כיולדת ממש, ופטורה מתענית זו, (אין אישה נחשבת למפלת אלא אם כן נקלט הוולד מינימום 40 יום, שהדבר נחשב ללידה). אישה שהפילה את עוברה פעמיים אחרי תענית וכעת היא בהריון והרופאים אומרים שהפלתה נגרמה מחמת התענית ומזהירים, שוב מותר לה לאכול בכיפור (אך תאכל בתנאים המותרים, כפי שיבואר להלן).

אישה מעוברת: שהריחה מאכל ונשתנו פניה, אף על פי שלא אמרה “רוצה אני לאכול”, לוחשים לה באוזנה שיום כיפור היום, אם נתקררה דעתה מוטב ואם לא – מאכילים אותה עד שתתיישב דעתה.

ילדים מגיל 0-9: אינו מתענה כלל אפילו רוצה (בין בנים ובין בנות). 9-11: מחנכים אותו להתענות, אך יתענה לשעות בלבד כפי כוחו. 11-12: אם ידוע להורים שהוא בריא ויכול להתענות- יתענה כל היום, אך היום, שאין הקטנים מסוגלים להתענות יום שלם – יתענה עד חצות היום. בנים מגיל 13 – מתענים כרגיל (ואם הם חלשים יתיעצו עם רופא ותלמיד חכם ולא יחמירו). בנות מגיל 12 – מתענות כרגיל (ואם הן חלשות יתיעצו עם רופא ותלמיד חכם ולא יחמירו).

חולים שהוזהר ע”י רופא (אפילו רופא גוי) שאם יאכל הדבר מסוכן לו: פטור מהתענית ואסור לו להחמיר להתענות ומאכילים אותו (אך יאכל כפי שיבואר להלן).

חולה שיש בו סכנה: חולה שיש בו סכנה פטור מתענית. חולה שאמר צריך אני לאכול ויודע שהוא יום כיפור, אפילו הרופאים אומרים שאינו צריך, מאכילים אותו, כי לב יודע מרת נפשו. זקן שתש כוחו מהתענית ויש חשש סכנה, מאכילים אותו.

imageעוד כתבות

בודק...