הדילמה של חנוך: להצביע נגד הקמת כולל בלב שכונה חילונית או לשמור על הקואליציה?
ושוב הצבעה על הקצאת שטח עבור עמותות ומוסדות דת – והפעם בלב לבו של רובע ט"ו, שכונה חילונית-מסורתית לכל הדעות. מי שהתנגד לכוונה וזכה לתגובות רבות היה חבר מועצת העיר עו"ד חנוך דרך-ארליך, אולם ברגע האמת של ההצבעה : בחר להיעדר ויצא מהישיבה. מי כן התנגדה? חברתו לסיעה עו"ד אורית אלמוזנינו-רייז וחברת המועצה עו"ד הלן גלבר. חנוך מסביר: "הואיל וקולי לא הכריע את הכף בעד או נגד, בחרתי לשמר את הקואליציה ובכך למנוע את סיכול הפרויקטים עליהם חברי סיעתי ואני עמלים בארבע השנים האחרונות: קאנטרי קלאב, גלגל ענק, בניינים לדיור להשכרה, מרינה, פיתוח כללי, הנדסה, קליטה ועוד"
נעדר מההצבעה למרות שהודיע כי יתנגד. עו"ד חנוך דרך-ארליך בישיבת המועצה (צילום: שידור ישיבת מועצה עיריית אשדוד)
תזכורת: כפי שכתבנו כאן לאחרונה – נראה כי בעיריית אשדוד “מצאו שיטה” חדשה לכאורה, כאשר "הועדה להקצאת קרקעות" (בראשה יושב מנכ"ל העירייה מר אילן בן-עדי) גורעת ומפקיעה שטחים ממוסדות ציבור ושטחים ציבוריים – לטובת עמותות חרדיות ומוסדות דת. כל עוד הדבר נעשה ברובעים בעלי צביון דתי-חרדי, הדבר עבר די בשתיקה, אלא שלאחרונה מתברר כי העירייה מנסה לעשות כך גם ברובעים ובשכונות בעלות רוב חילוני מובהק – דוגמת הכוונה לקחת חלק משטח ב”ס יהל”ם ברובע א’ לטובת הקמת ישיבה – וכעת מתברר שגם ברובע ט”ו – בסמוך לבית הספר “אופק”.
בישיבת המועצה האחרונה עלה להצבעה נושא הקצאת הקרקע ברובע טו' לטובת הקמת כולל לעמותה חרדית, כחלק מהמגמה המוגברת של עיריית אשדוד בעת האחרונה להקצות עוד ועוד שטחים עבור מרכזים רוחניים, גם בלב שכונות בעלות צביון מסורתי-חילוני.
מילא כשהדבר נעשה בשכונות חרדיות, אבל מדוע להתעקש גם על שכונות בעלות צביון חילוני? הנהלת העיר (צילום: ישיבת מועצה עיריית אשדוד)
חשוב לציין – אין כל פסול בהקמת מבנים עבור עמותות חרדיות, ולא משנה אם מדובר בבית כנסת, כולל, ישיבה וכו’. בעיר רב תרבותית כמו אשדוד מן הראוי כי כל קהילה תקבל את הזכות לביטוי עצמי לפי אורח חייה ואמונותיה.
ועדיין, נשאלת השאלה מדוע לעשות זאת במרכזן של שכונות בעלות אופי חילוני/מסורתי, או בשטחים האמורים לשמש לטובת צרכים אחרים (דוגמת פארקים, מגרשי ספורט, בתי ספר ומבנים ושטחים לטובת כלל הציבור).
האם הבחירות המקומיות אשר יתקיימו בעוד כשנה נותנות אותותיהן בדמות רצון של ראש העיר והנהלת העיר למצוא חן בעיני מאן דהוא?
ושאלה לא פחות חשובה – האם הדבר נעשה בשיתוף ציבור ועם הורי בתי הספר והקהילה? מתן אפשרות להתנגדויות זה ראוי ומתבקש, אבל שיתוף ציבור זה לב העניין של שקיפות בהתנהלות של הנהלת העיר.
הבקשה להקצאת הקרקע המדוברת ברובע ט"ו
בחזרה לחנוך: "לכל דילמה יש מחיר"
גורם במועצת העיר אמר ל"אשדודי": חנוך חטף רגליים קרות והתקפל ברגע האמת…. "אתה לא יכול להתבטא בפייסבוק ולהצטייר כ"מגן הקהילה" מצד אחד, ולזגזג הפוך לגמרי בישיבת המועצה לצאת לפני רגע ההצבעה. יש מחיר לכל דבר, קל וחומר בדילמה בה אתה מעמיד את צו מצפונך מול שיקולים פוליטיים, מובנים ככל שיהיו."
פנינו לעו"ד חנוך דרך-ארליך בבקשנ כי יסביר את היעדרותו מההצבעה:
ש: מדוע יצאת מהישיבה במקום להתנגד כפי שהתבטאת כי תעשה?
"בסופו של דבר בחרתי "להתנגד" במילים שאמרתי במועצה בלבד ולצאת מההצבעה מבלי להצביע כלל.
עשיתי כן משיקולים ברורים.
שיקול ראשון: ההתנגדות שלי לא הייתה מבטלת את ההחלטה, אלא רק מביעה מחאה. בנוכחות הקיימת היה רוב מספיק לאשר אותה.
את המחאה שלי הבעתי בדרך אחרת, בכמה דקות של דיבור מילים ברורות שאינן משתמעות לשני פנים בפני מועצת העיר והציבור.
שיקול שני: הבנתי שאני בצומת. כמי שחתום על הסכם קואליציוני. אני יכול להימנע אבל לא להתנגד. להתנגדות שלי יש משקל גדול. שלילי, על הקואליציה כולה. זה עלול להוביל אפילו לפירוקה אבל למצער, לגרום למטוטלת שתפגע בשני האגפים של הקואליציה, חילונים כחרדים.
הואיל וקולי לא הכריע את הכף בעד או נגד, בחרתי לשמר את הקואליציה ובכך למנוע את סיכול הפרויקטים עליהם חברי סיעתי ואני עמלים בארבע השנים האחרונות, ובין היתר, קאנטרי קלאב, גלגל ענק, בניינים לדיור להשכרה, מרינה, פיתוח כללי, הנדסה, קליטה וכיו"ב.
במסגרת החלטתי זו, יכולתי לאפשר לחברתי לסיעה, עו"ד אלמוזנינו רייז להביע את מחאתה בהתנגדות אקטיבית להחלטה."
ש: אתה צופה כי הנושא הזה של יחסי חילונים-דתיים ילווה את שנת הבחירות?
"הגענו למועצה כשאמרנו "חיה ותן לחיות" לא נפריע לכם אל תפריעו לנו.
זו סיסמה עקרונית מידי וגם כללית מידי. קשה לצקת בתוכה תוכן, אבל דווקא בקואליציה שהוקמה נראה שדרך חדשה החלה להיסלל, לטובת כולנו. יש בה מהמורות ושברים, אבל היא מובילה למקום טוב.
דווקא המבנה הזה יש בו כדי להעיב על כך. לעורר חוסר שביעות רצון ותחושה, שקולם של חלק מהאוכלוסייה לא נשמע מספיק."
בחר בשמירה על המקום בקואליציה, כדי להמשיך בקידום הפרויקטים עליהם הוא וסיעתו עובדים (צעלום: עו"ד חנוך על רקע השטח המדובר ברובע טו - אשדודי)
לא מדובר רק בבית כנסת קהילתי – אלא בכולל אברכים
חנוך ממשיך ומסביר: "עכשיו, כשאנו עוסקים במבנה דנן, כולל, שברור לנו, מהדברים הכתובים בוועדה, שאינו בית כנסת קהילתי לשימוש התושבים. הוא גם לא בית כנסת קהילתי שעושה שימוש נוסף, עקיף, נלווה, בחדריו ללימוד תורה של מאן דהוא.
מדובר בכולל שנבנה על ידי עמותה לא עירונית, שאין לה קשר אמתי לעיר אשדוד, לצורכי לימוד של אברכים במשך כל היום. וכמו שנאמר בדיון "אוניברסיטה של חרדים".
לא ידוע מהו מספר הלומדים. מהי מהות ואופי השהייה שם ומה יעלה בסביבה הקרובה למבנה. ידוע שהלומדים יגיעו בהסעות.
גם אם ישנו בית כנסת במבנה, בשונה מבתי כנסת קהילתיים, לא ידוע כיצד תנוהל שם התפילה, מי יהיה רשאי להגיע וימצא את מקומו שם, החל ממקום, מתחושת קהילה וכו'.
יוצא אם כן, שמדובר במוסד חריג בנוף של המקום. מוסד שלא בא לשמש את הקהילה של התושבים הקרובים ואולי מהעיר בכלל. מוסד שנבנה על חלקה גדולה מאוד בסמוך לשני בתי ספר יסודיים ולשטח מתוכנן לשני פרויקטים חדשים נוספים, 250 יח"ד ומתנ"ס.
מוסד שכזה אינו תואם את הצרכים של תושבי הרובע, שבלאו הכי צורכי ציבור בו נבנו בחסר. הוא ישרת תושבי חוץ, יהיה בן חריג לקהילה.
בעתיד אולי נדרש להרחבת בתי הספר או המתנ"ס העתידי. השטח הזה ייגרע משטחי הציבור שם.
על כן, אני סבור, שיש להחליף את השטח ולהעבירו לאזור בו השירותים יתנו מענה לקהילה המקומית.
ובאופן כללי, כפי שציינתי כבר במקומות אחרים, יש מקום להכין תכנית אב. מה משטחי הציבור יכול להיות מיועד למבני דת ומה לצרכים אחרים. מה לשימוש ומה לשמירה לטובת הדורות הבאים. הלו בתי כנסת, בתי מדרש וכו' לא הורסים. לכל הפחות נתכנן טוב היכן בונים."
עוד כתבות
המלצות נוספות
13:56 | 19/09/2024