ברנרד חזן מאשדוד הוא מאמן הקרקס שחשוד בעבירות מין בקטינות

ברנרד חזן מאשדוד, אחת מהדמויות המוכרות יותר בעיר ומי ששמו יצא למרחקים אפילו ברמה העולמית בתחום הקרקס, הוא מאמן החוג שנעצר בחשד לעבירות מין בקטינות. במשטרה התירו לפרסם את שמו ואישרו ל׳אשדודי׳ את זהותו.

יש לציין כי החוג המרכזי אותו מעביר חזן באשדוד הוא במסגרת עירונית, במתנ״ס קהילתי עם שלום בבית הספר חופית באשדוד, ברחוב הרי גולן 4 בעיר.

עורך דינו של חזן, שמעון אמיר ביקש שהדיון יתנהל בדלתיים סגורות ללא אישור פרסום שמו ותמונתו, מנגד במשטרה דרשו ששמו ותמונתו יפורסמו כדי לעודד מתאמנות נוספות שנפגעו ממנו לבוא ולהתלונן. על פי החשדות שהועלו על ידי המשטרה, חזן ״דרש בין השאר ממתעמלות בנות 13 ו-14 ללבוש תחתוני חוטיני תוך שהן מבצעות שפגט כשהן יושבות עליו והוא מותח להן את הרגליים״.

במסגרת הראיות נגדו, במשטרה ציינו בפני בית משפט השלום בקריית גת כי יש ברשותה תמונות וסרטוני וידאו מתוך חדרי האימונים המעידים על מעשיו. המתלוננת נגד חזן סיפרה כי הייתה בגיל 16 בזמן המקרים כאשר בין השאר חזן מואשם בבעילתה כקטינה במספר אירועים שהתרחשו יותר מפעם אחת. במשטרה טוענים כי על פי החשדות חלק מהמקרים בוצעו בקטינות בנות 13 ו-14.

להגנתו טען עורך דינו של חזן, אמיר, כי מאחורי הפרשה עומדת עובדת לשעבר של חזן כבת 60 שפוטרה על ידו מסיבות של אי שביעות רצון מעבודתה והיא זו ש״הרעילה״ את המתעמלות בחוג כנגדו. לטענת עורך דינו של חזן ״אין מצב ראייתי בתיק, החקירה לא התמקדה ברחוב, כתובת או שם, והעוצמה היא מאוד חלשה״.

עוד טוען עורך דינו של חזן כי הסרטונים והתמונות עליהן מסתמכת המשטרה הם למעשה ״תצוגת תכלית״ של הנעשה בחוג, דהיינו הרמות של מתעמלות כחלק ממפגן תרגילי האקרובטיקה. לטענתו: ״לקחת סיטואציה שהוא מרים ילדה בת 12 ומרים אותה ומותח אותה ומסביר לה איך לפתח גמישות, אפשר להקביל את זה לבלט״. עוד טען עורך הדין כי ״הזכויות שלו (חזן) נפגעו בצורה דרמטית קשה ופוגענית. אני בעצמי ראיתי שהמשטרה הובילה אותו באזיקים בידיים וברגליים ברחוב, בפרהסיה, לקחו אותו אזוק כמו ארנבת למשאית שלו, שם ביצעו חיפוש לא חוקי וכל זה לכולי עלמא. הוא אדם ללא עבר פלילי שעוד בטרם נחקר כבר שפכו את דמו״.

בסיום הדיון קבע שופט השלום עידו כפכפי כי ״לאור אופי החקירה והאינדיקציות הקיימות בתיק כי רוב המתלוננות פחדו להתלונן במשך השנים, אני סבור כי זכות המשיב לפרטיות והסכנה כי ייפגע שמו באופן חמור מאוד, אינה מצדיקה את איסור הפרסום, שכן טובת הציבור והאינטרס הציבורי לבחון הם יש מתלוננות נוספות גובר על עניינו האישי של המשיב״.