ז’קלין. אבל תקראו לה ג’קי

כמעט הכל אצלה נשאר אפור. היא לא עושה ליטושים, לא מנסה להיות פופולארית ובטח שלא מנסה להתחנף או למכור את עצמה לאף אחד. היא מחפשת ריגושים, מבקרת את העולם ואת עצמה בעיקר ומעדיפה לתת את המציאות ישר לפרצוף דרך היצירה שלה וגם לא נותנת פאנצ’ים – זה מה יש ולכו תעשו לזה פרשנות שתתאים לכם עכשיו. בעידן שבו לכולם יש סטנדרט יופי… היא מתעקשת להציג סיפורים אמיתיים על החיים ולא למכור פנטזיות דרך הויז’ואל כמו שכולם עושים. תכירו את האמנית הצעירה הכי שונה בנוף האשדודי

image 147 imageתגובות imageהדפסה
article

אלבום פרטי

לוקח זמן לפצח את ג’קי. היא נראית מעט אפלולית, בחורה שקטה שברגע שהיא מוצאת נושא שיחה משותף היא נפתחת ואפילו מראה טיפה התרגשות ונלהבות. מכירים את התדמית הזו של גברים האדישים? אז כזה בבחורה. מאז ומתמיד היה לה קטע שונה. היא חיננית ומקסימה אבל קרה ומרוחקת. חלק מהזרם אבל בולטת. בקיצור, היא אחת הדמויות המרעננות בעיר – ז’קלין מגן (27) מאשדוד היא אמנית רב תחומית שעושה אנימציה, מבשלת, יוצרת מוזיקה והיא פשוט נורא יפה אז פנו אליה מתישהו וצילמו אותה לאיזה מגזין צרפתי, למרות שהיא גיאורגית טהורה, משני הצדדים כמו שאומרים.

עברה לאשדוד עם המשפחה מבאר שבע כשהייתה בת שבע. יש לה עוד שלוש אחיות, היא השנייה. כולן בדרך כזו או אחרת מתעסקות באמנות. אחות אחת מאפרת, אחרת תופרת שמלות והקטנה תכף תתחיל ללמוד אומנות בבית ברל. אמא מעצבת שיער ואבא נהג מונית שהיה עושה ויטארז’ים בגיאורגיה. לפעמים נדמה שהיא במרד נעורים מתמשך, באה מבית מסורתי גיאורגי אבל יצאה מהבית כבר בגיל 18, עשתה מלא קעקועים, מחפשת את עצמה, מתחברת לאפלה.

יש לה תואר באנימציה מבצלאל. כן כן אנימציה, מה שכולם מכירים בישראל זה את הציור השבועי לילד ובעיקר קריקטורות שנותנות פרשנויות לכל מיני דברים אקטואליים במדינה בתקשורת, ואתם יודעים, יצירה יוצאת דופן בקולנוע הישראלי הייתה הסרט שכולם מכירים- ואלס עם באשיר. אבל היא עושה דברים אחרת. היא מאיירת, עושה סרטים ניסיוניים, חלקם משולבי אנימציה ורוב העבודות שלה לא מלוטשות ולא גמורות. היא מתייחסת להכל כדברים שיצא לה לעשות על הדרך, אם יוצא ויש השראה.

רוצה לעשות קליפים מצולמים קצרים, סרטים ביזאריים, לספר סיפור מרענן, מרגש ואותנטי. חסר לה תוכן בעולם שיגרום לה להתרגש, שייחשב כפנינה. “הכל מרגיש לי מאוד חוזר על עצמו, כמו העתק הדבק”, היא אומרת. היא יוצרת קומיקס, מדע בדיוני, פנטזיה, דמויות אנושיות, שרבוטים של מודלים. מעניין אותה בעיקר לייצר סצנות חזקות. היא לא רוצה לאייר או לעשות אנימציות בשביל כסף, כי הלקוחות תמיד לוקחים את זה למקום מאוד סטנדרטי. רוצה להתחיל מחדש ולייצר דברים חדשים.

https://www.youtube.com/embed/4sVuwMz3fQA?feature=oembed

גם יפה גם מציירת, גם מנגנת וגם אופה

כן, ג’קי גם יודעת לבשל. היא עבדה ב’קפה אירופה’ בתל אביב ובחודשים האחרונים (כשאין סגר) עובדת במטבח של הברבריני באשדוד. חוצמזה שהיא אוהבת לבשל, היא חולמת לנסוע ללמוד בישול אצל מתיו קני בארה”ב, מסעדות של רואו- פוד, אוכל שהוא מגדל, הכל מצמחים עם הויטמינים עדיין. משהו מאוד טבעי וחולמת על מקום שכולו רואו- וויגן קטן משלה, קפה ונשנוש מלא בויטמינים. נקי וסטרילי.

בעצמה, הייתה במשך חמש שנים טבעונית ואז יום אחר התחשק לה ממש סלמון מעושן ובאותו יום כבר אכלה שווארמה. מבחינתה עבודה במטבח היא העבודה הכי נסבלת שיש עכשיו לעולם להציע לה. טבחים זה עם שקל לעבוד איתו, ראש פתוח, אנשים משוגעים, זה נוח לה ותמיד מרגיש צוות ביחד כזה. תחושה שעוזרת להחזיק עבודה.

מבין כל הדברים שהיא עושה, כרגע היא הכי מתחברת למוזיקה שהיא עושה, בעיקר באנגלית אבל מידי פעם גם בעברית. גם את ערוץ היוטיוב שלה היא לא כזה רוצה שתשמעו עדיין, היא עוד רוצה להפיק את החומרים כמו שצריך, לדייק אותם.

רק בשנתיים האחרונות הייתה ממש בתהליך של חקירה של עצמה עם הגיטרה. זה נותן לה וויז’ן למה שהיא באמת יכולה להיות. השאיפה היא להתנפח ולהפוך ללהיט ברמה של כל מועדון ה-27 ביחד. וכמובן שגם המוזיקה שלה ייחודית במינה- היא קוראת לזה נכות, “אם הייתי יכולה להיות מיינסטרים אולי גם היה הולך לי בחיים”, היא אומרת חצי מבקרת חצי צינית.

https://www.youtube.com/embed/w_PvmCv3k34?feature=oembed

ג’קי- שירה וגיטרה

לא מחפשת להיות פופולארית, מאוד רוצה להופיע אבל לא בכל מחיר, בטח לא במחיר של היצירה שלה. גם אם היא שקטה יחסית היא מדברת לפעמים דרך האמנות שלה. הייתה שקטה מאוד הרבה שנים ולאחרונה התחילה יותר להיפתח. כותבת שירים, בעיקר כדי להעביר תחושה ולרגש את עצמה. לא בא לה להזדקן, מרגישה עייפות וקושי ובטוחה שכשתהיה זקנה היא תסבול אז אין לה בעיה למות בגיל 40 ככה.

איור של זקלין מגן
איור של ג’קי. תתנו לזה אתם פרשנות

היא כמו תמנון כשכל זוג ידיים שלה עושה משהו אחר. היא כרגע מתמקדת במוזיקה, רוצה לחזור לצייר אבל ממתינה בסבלנות אין קץ להשראה שתמלא אותה.  מבחינתה היא לא בחורה אפלה למרות שזה פחות או יותר הווייב הראשון שהיא מעבירה זה ריחוק ו’אל תתעסקו איתי’. לא חייכנית וקופצנית, יותר מכונסת בעצמה ודווקא מתחברת לבנות שהן קופצניות ושמחות. זה לא בא לה באופן טבעי לעיתים קרובות למרות שהיא מעידה על עצמה שדווקא יש לה צד כזה. שהיא רק צריכה משהו שיעיר אותה, מחפשת קסם ואם זה לא בא באופן טבעי, עם תחושה שזה יכול לקרות, ממקום נאיבי ולא מתאמץ היא לא עושה. שום דבר לא בכוח.

רוצים לראות עוד עבודות של ג’קי? קליק ואתם באתר שלה

imageעוד כתבות

בודק...